ד"ר הירש - הבהרה לגבי אלפרליד

מה שאני לא מבינה הוא מה בדיוק חצי כדור בזמן של "התקף" אמור לתת לי. מה שאחרים מתארים פה לגבי התקף חרדה, הוא שנראה שהמצב שלהם באופן כללי בסדר גמור, ואז מגיע התקף נוראי. אצלי זה ממש לא כך. אצלי הכל התחיל סביב יום הולדת 30 שלי, ושמצאתי את עצמי מאד מדוכאת, מחוסרת עבודה (מצב שאני לא רגילה לו כבר שנים) ועוד. התחלתי להרגיש מדוכדכת וחרדה מהעתיד, והמצב הזה מלווה אותי כל הזמן. אני מרגישה כל הזמן מן מועקה כזאת, וקושי להשתחרר מזה, וכשאני מרגישה מן מחנק, אני מייצבת את עצמי בעזרת נשימות, או נפגשת עם קרובים וחברים, ואז זה עובר. אבל באופן כללי מה שמלחיץ אותי זה לא ההתקפים עצמם, אלא עצם העובדה שלא טוב לי, אני סוחבת את זה כבר הרבה זמן, ועכשיו זה כבר נהיה קושי פיזי. אם אני אזהה התקף ברור, אני יכולה לקחת חצי כדור, וזה יעבור, אבל השאלה היא מה אח"כ, כי זה מצב פיסי נפשי שמלווה אותי בתקופה הזאת. עצבנות, מתח, חוסר מנוחה, חוסר שקט פנימי. הרופא נתן לי לקחת חצי כדור בבוקר וחצי כדור בערב, אבל זה היה אחרי שיחה של חצי שעה שבה לא ממש הספקתי לרדת איתו לעומק הדברים. אבל העניין הוא ש"ההתקפים" הוא לא העניין כרגע, אלה כל רגע ורגע שבו אני מרגישה מצוקה. תודה

לעינת שלום, ישנם שני סוגים של טיפולים. לעתים מדובר בחרדות המופיעות מדי פעם ולכן הטיפול הוא מזדמן בתרופות הרגעה לפי הצורך. הטיפול השני הוא בתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון שהם גם נוגדי חרדה ואת הטיפול הזה צריך ליטול באופן קבוע במשך מספר חודשים עד שנה. ממכתבך הבנתי שהפסיכיאטר התרשם שמדובר בדבר המזדמן ולכן המליץ על טיפול בתרופות הרגעה. אולי כדאי לחזור אליו ולתאר את מה שכתבת שמדובר על מצב לא טוב מתמשך למרות שאת מתפקדת היטב. ההחלטה לגבי טיפול קבוע אינה קלה לעתים ולכן כדאי להתלבט ולקבל את ההחלטה הנכונה. בהצלחה דר' גיורא הידש