לד"ר הידש.

ד"ר הידש רוב שלומות, ברצוני להמשיך ולעדכן אותך לגבי מצבי. ובכן, מבחינה פיסית אני מתאוששת אך נפשית המצב קשה מנשוא. רגשות האשם, החרטה, הכאב והצער מלווים אותי 24 שעות ביממה. הבכי כמעט ולא פוסק, אפילו תוך כדי שינה. אני קמה בלילות ומחפשת את תינוקי כאילו שהוא באמת קיים. טוענים שאני לא באמת משוגעת אלא מבטאת את האבל שלי בצורה דרמטית ביותר. תרופתית, אני נוטלת 200 מ"ג פבוקסיל ביום. האם אתה סבור כי זוהי התרופה שמתאימה למצבי? האם המינון נכון? והאם יש תופעות לוואי נוספות פרט לבחילות וירידה בחשק המיני? (מקווה שהתרופה לא גורמת להשמנה!). מצפה לשמוע ממך. כל טוב !

לשירי שלום, עם התאוששות הגוף תבוא גם התאוששות הנפש. את מבטאת את האבל בצורה המתאימה לך, ולאף אחד אין זכות לבקר אותך ואין טעם להתייחס לדברי אחרים. את צריכה לנהוג בדרך המתאימה לך ביותר. לגבי הפבוקסיל, רמזתי לך שלי יש ספקות לגבי התרופה. טוב שהעלו במינון עד 200, אם את נוטלת את הפבוקסיל מעל לחודש ימים אז כבר צריכים להרגיש את ההשפעה שלו. בהתרשמותי מרחוק אין לו כל כך הרבה השפעה אבל כמובן שיתכן ואני טועה. אישית הייתי מעדיף לנסות אפקסור שהוא פועל על הדיכאון משני כיוונים אבל תקבלי את המלצתי בזהירות ותבררי עם הרופא המטפל. תני לעצמך את הזמן, ביי הידש