לד"ר הידש היקר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידש שלום אני כותבת לך ובוכה מכיוון שעברתי הפלה מאוחרת לאחר השיחה שלנו בשבת האחרונה. אינני מצליחה להתמודד עם הכאב ואני מרגישה שעשיתי את שטות חיי !!! כרגע כל מה שהייתי רוצה זה לחזור אחורנית בשבוע ולברוח מבית החולים. מעולם לא הרגשתי חרטה כל כך עמוקה ואין לי מושג איך להתמודד עם התחושות האיומות. אני ממשיכה בטיפול תרופתי (פבוקסיל). כרגע אני חשה שכל מה שאני רוצה זה להיות בהריון. האם הרצון הזה הוא אמיתי או שמא מופיע בגלל האובדן שחוויתי? האם אתה ממליץ לי לנסות ולהיכנס שוב להריון בחודשים הקרובים או שלא? זקוקה נואשות לעזרה, עד כמה שניתן לעזור לי בימים טרופים אלה :-(((((((((( אני כל היום בוכה ואין לי כבר רצון לחיות. אנא עזור לי!
לשירי היקרה, ציפיתי למכתבך ולשמוע מה קורה אתך, אני מקווה שההפלה עצמה (התהליך הגופני) היה לא כואב מדי ומהבחינה הגופנית את מתאוששת, גם מהבחינה הנפשית את תתאוששי אבל זה יקח עוד קצת זמן. לשמחתי את לא עשית דבר שאי אפשר לתקן אותו, את צעירה ובהחלט יהיו לך ילדים כאשר תרצי, כך שלמרות האובדן והתחושות הקשות אני מקווה שהעתיד יהיה טוב ואת תשיגי את הדברים שאת רוצה ותהיי מאושרת. כעת את מבולבלת, גם בגלל ההפלה ותחושת האובדן וגם בגלל החרדות, הייתי מציע לפנות שוב לפסיכיאטר כדי לשקול את הטיפול בפבוקסיל, יתכן שהמינון אינו מספיק וכדאי להעלות או לשנות את התרופה. ובודאי שכדאי לפנות לשיחות. לדעתי בזמן הקרוב כדאי להרגע ולברר לאט לאט כיצד את מרגישה, כיצד את מרגישה בכלל וכיצד את מרגישה כלפי הריון וילדים עכשיו. את צעירה ועדיין את יכולה לחכות ולהיות בהריון בזמן שמתאים לך. גם התזמון הוא חשוב בנושא זה. תחכי קצת, תרגעי, הטיפול התרופתי יתחיל להשפיע, ואז תוכלי לשקול ולהחליט מה טוב ומתאים לך. תתני לעצמך את הזמן, להתאושש ולהתחזק, לטפל בחרדות ואז לעשות את הדברים שאת רוצה לצורה מתוכננת ובהרגשה טובה. מצפה לשמוע ממך, אפשר גם בדרכים הנוספות שאת מכירה. מקווה שתתחזקי ותרגישי טוב במהרה הידש