גימגום וחרדה..
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, בני הוא בן חמש וחצי ונתקע בדיבור (מגמגם) כמעט שלוש שנים. אנו מטופלים במכון להתפתחות הילד, ושם הוא היה בטיפול פזיוטרפי וגם ריפוי בעיסוק, וקלינאית תקשורת (לסרוגין) כמובן שהכל בפיקוח של נוירולוגית. בני לא שיתף פעולה כמעט באף אחד מהתחומים, וכיום בהפוגה. בשיחת סיכום עם הנוירולוגית היא אמרה כי יתכן והוא סובל מחרדה ומבעיות רגשיות המונעות ממנו להסכים לשתף פעולה בטיפול. והפנתה אותי לפסיכיאטרית של ילדים. אני רוצה לציין שכל המצב נמשך קרוב לשלוש שנים ואני ובעלי מרגישים כי אולי הוא טופל מדי ונמאס לו, למרות זאת עדיין לא פניתי לפסיכיאטר משום שאני ובעלי החלטנו לקחת פסק זמן מרופאים בדיקות ואבחונים שונים. (הבן שלי עבר הרבה כאלה, כולל נוירולוג מומחה לקביעה של בעיית קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, שקבע שכן יש לו ADD) אני רוצה לציין שאנו משפחה חמה תומכת ואוהבת ללא קשיים משפחתיים כלכליים וללא משברים שונים ונמאס לי שכל הזמן דנים במשפחה שלנו כאילו שאנו אחראים. (אין לי בעיה עם אחריות זהו בני, אבל נמאס לנו מההצמדות לנושא) אני מקווה שהבנת אותי למרות הבילבול,כי כך אני חשה אני מקווה שאני לא מעבירה זאת לבני האהוב סך הכל פנינו להתפתחות הילד בגלל הגימגום והתחלנו במסע ארוך ולא ברור. אודה לך על תשובתך מה עליי לעשות מכאן?? לאן להמשיך?? איך אפשר לברר באופן חד משמעי מה עלינו כמשפחה לעשות????? תודה מירב
למירב שלום, אני מבין שאתם בפרשת דרכים והתלבטות לא קלה. מצד אחד הייתם בטיפולים רבים כפי שהמליצו לכם והטיפולים לא עזרו ולכן החלטתם לעשות פסק זמן, מצד שני החלטה על פסק זמן אינה קלה ולכן את שואלת האם יש דבר נוסף שאפשר לעשות.... במקצועי איני פסיכיטר של ילדים לכן איני נוהג להמליץ בפורום לגבי ילדים, אבל באופן כללי אני נותן חשיבות רבה להפרעת הקשב ויתכן שהיא הסיבה שהטיפולים הקודמים לא עזרו. כדאי לך להתעניין יותר בנושא של הפרעת קשב אצל ילדים. תוכלי להתחיל ב www.icallisrael.co.il שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש