מה יש לי? - המשך

לד"ר הידש,תודה על תשובתך הנפלאה.אני מקווה שמה שאתה חושב שאחרים חושבים עליי הוא באמת נכון.. האמת היא שאני לוקחת את התרופות כבר הרבה יותר מחודש חודשיים-מדובר כבר כבעשרה חודשים .כשבמשך הזמן הזה העליתי מינון כמה וכמה פעמים,החלפתי תרופה,הוספתי עוד תרופה לשם השגת אוגמנטציה בטיפול...כרגע אני עם 40 מ"ג סרוקסט ועם כדור וחצי אדרונקס ליום.לפני כשבועיים ניסיתי על דעת עצמי להפסיק עם האדרונקס לבערך שבוע כי נגמר לי המרשם- ושוב נהיה לי רע...חזרתי לקחת אותו בחזרה ואני מחכה עכשיו לשיפור-אבל זה קשה מאוד מאוד.אני מרגישה על סף שבירה ואפיסת כוחות.אני גם מבולבלת ,מפוזרת , שוכחת כל הזמן דברים...מרגישה קשה עם כל פעולה הכי פשוטה כמו ללכת לחנות לקנות או לסדר את החדר.כאילו שאין לי בכלל כוח ואני ממש צריכה להתאמץ ולהכריח את עצמי כדי לא לשקוע לחלוטין.ואני צריכה לישון המון שעות בלילה וכשאני קמה אני עדיין מרגישה כאילו סחוטה ומותשת.אני נמצאת כבר אצל עובדת סוציאלית אבל עדיין לא ממש מצליחה להרגיש שהשיחות מועילות לי בצורה משמעותית.אני רוצה שהדיכאון הכרוני הזה,דיסטמיה,כבר יעזוב אותי אבל לפי מה שהבנתי ממך ד"ר הידש זה בעייתי.אני לא יודעת מה לעשות.

לאלמונית היקרה, אני חושב שהדברים יסתדרו כיוון שניכר הרצון שלך לשינוי והשינוי יבוא. היכן שיש רצון יש גם יכולת. יתכן שאת לוחצת על עצמך יותר מדי ובשלב הזה במקום לקדם אותך הלחץ המיותר מקשה קצת.... צריך להקפיד על הטיפול התרופתי ולא להפסיק אם ניתן ואז יש סיכוי שהשיפור ישתמר ויחזיק מעמד לאורך זמן. איני רוצה להתערב בטיפול התרופתי כיוון שהנושא מורכב ואת נטלת מספר טיפולים, לפעמים יש צורך ליטול יותר מתרופה אחת למרות שכמדיניות כללית אני מעדיף תרופה אחת. בכל אופן מה שחשוב הוא הרצון שלך לשפר ושאינך נכנעת ומשלימה עם מצב לא טוב. המון אור ואהבה דר' גיורא הידש