של מי החיים האלה לעזאזל...?

אם למישהו יש תשובה אשמח לדעת, משום שלי ממש אין. כמה סבל אפשר לשאת, ניסיתי את כל שיטות הטיפול, את כל הכדורים אבל יש רגעים שצריך להודות באמת. לא בכל מחיר. מוכנה לסבל אבל כשיש לו בסוף תכלית וכשאין לו סוף אי אפשר אפילו להבין למה התכוון המשורר. אלוהים יקר אתה מתעקש לגרום לי להחזיר לך את נשמתי, למה מלכתחילה התעקשת אני לא מבינה להשתיל בי את הסוללה הזו בתוך סחורה מקולקלת עם ביוגרפיה מקולקלת עוד יותר? מה שווה הסוללה הזו אם אני לא מרגישה יותר בת אדם? אתה בנית יצור שמורכב מכל כך הרבה חלקים אבל לא דאגת שיהיה קשר ביניהם אני לא יודעת אפילו איך מפעילים אותם ואף אחד אחר לא יודע את התשובה הזו במקומי. אז אתה מבין אני לא מתכוונת להמשיך רק כדי שתרגיש שהיצור שבראת ממשיך לשרוד. אמרתי כבר קודם זה לא חכמה לחיות רק על סוללה. וכל כך כואבת לי הנשמה ואני מושפלת כל כך מהחיים האלה ומעובדת אין היותי. אז בשביל מה עשית אותי בשביל מה? אתה לא מבין שכל זה היה חסר תכלית, נטול משמעות למרות שהתאמצתי כל כך וניסיתי כל כך ניסיתי עד שכולם ממש העריצו אותי אבל גם ריחמו עלי שהיה לי מזל כ"כ איום בחיים האלה.

את מוכשרת בטירוף. רק מי שבאמת מוכשר יכול לכתוב דבר כל כך יפה ונוגע ללב. מקווה בשבילך שעוד תזרח השמש מעל ראשך? תביטי על החיים כעל מסע שלא את בחרת בו, תזרמי.............

טוב לדעת שמישהו פה מתייחס... וזה באמת מרגיע לחשוב שהחיים הם מסע שלא בחרתי בו. פשוט יש לי כל הזמן אשמה על הניווט הגרוע שלי. אם יבטיחו לי שלא אני באמת זו שמנווטת ירד מממני משא כבד. תודה שוב.