רע לי

אני כותב את ההודעה הזאת ודמעות חונקות אותי. רע לי בחיים האלה אני רוצה להיות שמח אני ילד בן 19 שלפחות 15 שעות ביום אני רק חושב על מוות. מוות שלי מוות של בני משפחתי כל היום זה רץ לי במחשבות. חשבתי לשים קץ לייסורים ולהתאבד אבל אין לי את האומץ. אני מטופל אצל פסיכיאטר מהצבא ולא סיפרתי לה הכל ואני גם לא יספר אני לא אוהב לדבר על עצמי, אני לא רוצה להיות עצוב כל היום זה בא לבד. אין לי כלכך חברים עד שאני נקשר למישהו הוא מגלה כמה אני אדם דכאוני וזה לא ענים להיות בחברה של מישהו כמוני..נמאס לי לרדוף אחרי אנשים ולנסות להוכיח את עצמי לעבוד על עצמי שאני לא כזה ולא כזהף נמאס לי לשכב כל היום במיטה ולהתמרמר על עצמי אין לי כוח בגוף לקום ולעשות משהו אין לי כוח לאכול אין לי תאבון בכלל. אני ישאר ככה עד היום האחרון שלי?

אני מפחד ליסוע לבסיס בגלל שהוא רחוק מהבית שלי 5 שעות נסיעה בערך. בפעם האחרונה שנסעתי לשם הקאתי פעמיים בדרך היו לי דפיקות לב חזקות וסחרחורות מהרגע שעליתי לאוטובוס הרגשתי מבולבל מאוד טעיתי בדרך.

שלום לך חייל,להיות חייל בצבא זהו מצב מאוד מלחיץ.אתה מספר שאתה מטופל אך בעצם לא מספר,כי אתה לא אוהב לדבר על עצמך. מאוד חשוב שתתחיל להיות יותר פתוח.כי התשובה נמצאת בתוך השאלה.ככל שתפתח יותר יהיה לך קל יותר ותוכל להגיע למקור ושורש הבעייה.מאוד חשוב שתעשה את הדברים בצורה מסודרת לפי חוקי הצבא.אם תרצה שאעזור לך לארגן את מחשבותיך למי לפנות ואיך להתנהל אתה מוזמן ליצור קשר.הפרטים האתר www.hachlama.com