עד מתי?

דיון מתוך פורום  אובדן הריון - תמיכה וליווי

17/06/2012 | 17:46 | מאת: מיואשת עצובה

שלום בנות. אני בת 26 ללא ילדים. לא חשבתי שאחפש מעט עידוד ותמיכה מהפורום אבל היום לאחר שהתבשרתי על הפסקת דופק בשבוע 9 (הריון חמישי ) מצאתי את עצמי בוכייה משוטטת כאן ושואבת מכן כוחות. ושוב אני צריכה לעבור גרידה. ושוב את כ-ל התהליך מחדש. אני שואלת את עצמי למה זה מגיע לי? האם אני עושה משהו לא בסדר? איך ייתכן שכל מי שהתחתנה ביחד איתי יש להן כבר ילדים ואפילו השני בדרך. מיותר לציין שכל כישה בהריון ברחוב או ילד קטן וחמוד מעורר את תשומת ליבי. והשאלות? אוי השאלות של אנשים!!! כמו סכין פוצעות בלב! מתי תבינו להפסיק לשאול? את לא רוצה ילדים? אין לך ילדים? אני מחפשת תשובה יותר מכם. מתחילה להתייאש! עשיתי את כל הבדיקות האפשריות עם כל הריצות והטרטורים אך אין לרופאים תשובות בשבילי. אולי זהו דרכו של עולם... לא כל דבר בא בקלות

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2012 | 18:59 | מאת: תקווה מאז ולעולם

שלום מיואשת ועצובה. קבלי את השתתפותי הכנה בכאבך. האם בדקת קריוטיפ? פרופיל הורמונלי? קרישיות יתר? האם רופאך הציע לנסות מדללי דם? רופא מומחה להריון בסיכון גבוה והפלות חוזרות- פרופסור מיכאל קופרמינץ מנהל מחלקת הריון בסיכון בביח איכילוב. מומלץ!! מאחלת לך כל טוב, מזל ובריאות!

שלום לך. אני מצטערת לקרוא על האובדן ועל ההתייחסות חסרת הרגישות הכל כך אופיינית למדינת ישראל לצערינו. התקופה הזו קשה מנשוא ומתסכלת. צריך לגייס כוחות מכל מקור אפשרי, לסתום אזניים נוכח אמירות מכעיסות ולא להכביד על עצמך בנסיון למצוא סיבה למצב או אשמה בעצמך. זה באמת כואב שצריך לשאת כל כך הרבה תסכול וקושי בנסיון להשיג משהו כל כך "טבעי", אבל לפעמים באמת עוברים דרך ארוכה עד שמגיעים למקום המיוחל. אל תתייאשי. המשיכי לכתוב ולשתף אותנו ואם זה מעודד אותך, גם לסיפורים קשים כאלה יש בדרך כלל סוף טוב... גילי

מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי