אובדן הריון שבוע 21

שלום לכולם.. אני רוצה לומר לכם כל הכבוד על העבודת קודש שאתם עושים על כך שיש מקום שאפשר לפנות עליו ולקבל קצת תמיכה וחיזוק!!! קצת רקע אישי:לפני כשהתיים נכנסתי להריון,לצערי ההריון הפסיק בשבוע 9 עקב הפסקת דופק העובר עברתי גרידה...לאחר מכן שנה של ניסיות להרות טיפולים וחיזוק באקקלומין ואז שוב הפסקה של חודשיים וסוף סוף הריון ספונטני...שלצערי גם הוא הסתיים לפני חודש איבדתי תינוקת מקסימה,הסיבה לכך עדיין לא ברורה וזה מתסכל עוד יותר עברתי לידה רגילה ולאחר מכן עשו לי גרדה ע"מ לנקות את הרחם מהשאיריות. כבר מתחילת ההריון משהו לא היה בסדר (לא עם האובר)היו לי כאבי בטן תמיד ודימומים קלילים,הפרשות חומות שלא פסקו.היה לי רופא "מטפל" שלצערי גם לא ידע מי אני!!! או שהוא לא תמיד היה נמצא בקליניקה שלו(פעם בחול ופעם סתם סיבה לא מוסברת) כל פעם הייתי פונה לרופא אחר בתקווה לקבל טיפול מסור יותר,הרופאים טענו שהפרשות זה דבר שקורה וכאבי בטן זה בגלל התרחבות הרחם.. בשבוע האחרון (לפני האובדן) הייתה ממש החמרה ניגשתי לבית החולים הקרוב שם עשו לי בדיקה וגינלית ואמרו שנראה להם שהשיליה שלי נמוכה ואז שוב בדיקות ושוב ושוב...ואחר כך אמרו שכנראה הכל בסדר פשוט הרזולוציה שלהם לא טובה עדיף שאפנה לרופא המטפל.. שוחררתי לביתי,שוב לילה כואב ומיד על הבוקר קבעתי תור לרופא מטפל כאשר הגעתי לקליניקה הפרטית שלו הדלת הייתה סגורה מסיבה לא ידוע לא היה שם אדם,כמובן שאני מיד הלכתי למרפאת נשים ישבתי המתנתי בתור בין הדחופים הרופא שקיבלה אותי הייתה חסרת אחריות ראתה דימום ולא ממש התרגשה אמרה לי בטח יש לך דלקת תתחילי עם טיפול אנטיביוטיקה וכך כמובן עשיתי אמרתי לה שאני מרגישה כאבי צירים היא חייכה עלי ואמרה"שבוע 20+5אין צירים כחי יום חופש על היום והכל בסדר" יצאתי ממנה מתוסכלת ומתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר איתי אולי אני סתם אדם לחוץ ואולי הכאב הנוראי הזה באמת דבר טבעי שכל אחת ואחת עוברת בהריון??!!! שוב יום עובר והבטן מתחילה לכאוב יותר ממש כל כ20 דקות כמו התכווצות שגורמת לי להיטפטל... חיכיתי עד שיגיע הבוקר ושוב פניתי למרפאת נשים,נכנסתי לרופא אחר,הוא הביט בי ואמר תראי אני רואה שהיית פה כבר כמה פעמים והתלוננת על אותה בעיה ...אם בדקו אותך אתמול אין טעם שאני אבדוק אותך תמשיכי בטיפול..ונשלחתי שוב פעם לבית מיואשת מתוסכלת כואבת וכואסת על אצמי ועל כולם!!! בלילה היו לי ירידת מים... הערתי את בעלי ואמרתי לו כך אותי מייד לרופא ..כאשר נכנסתי לרופא כבר לא היה מה לעשות הרופא אמר זאת הפלה הרחם פעור ורואים דרכו עובר וכרומים יש לך ירידת מים...(כל הימים האלו הכאב הזה לא היה סתמי אלו היו צירים שרופאים לצערי לא הבחינו) הגעתי לבית החולים עם צירים כל 5 דקות ואז כבר בערב הייתה לי לידה מזעזעת כי לא כך רציתי ללדת את התינוקת שהייתה חשובה לנו כל כך ושחיכינו לה.. ניום אני מרגישה שלא שמרתי עליה טוב,כמובן יש עוד אנשים שפשוט לא עשו את עבודתם...הכעס גדול הכאב עצום נישארתי עם תחושת כאב חזקה שלא פוסקת לרגע... מה לא היה בסדר? למה זה קרה? למה אין לאף אחד תשובה?(דרך העולם...:((( אבל זה לא תשובה מספיק מספקת) הכאב הזה להתמודד יום יום עם האובדן ולפגוש אנשים שלא יודעים מה קרה ושואלים אותך איך מתקדם ההריון ואז ליטוף קל על הבטן.. ואין לי מה לומר!!! איך מתמודדים אם זה?

ללולי אני אחת מהגולשות באתר הזה, לי הייתה הפלה טבעית בשבוע ה-8 ואי אפשר להשוות את זה לחוויה שאת עברת. החוויה שלך הרבה יותר טראומטית. רק רציתי להגיד לך שנורא ריגשת אותי עם המכתב שלך. אני חושבת שאת בחורה מדהימה!!! כעסתי נורא לקרוא על היחס הנוראי של הרופאים אלייך. איזה קופת חולים את? תחליפי קופת חולים בתור התחלה. וחשבת אולי לתבוע על רשלנות רפואית? אני יודעת שזה לא יחזיר את העוברית שלך אבל, לפחות זה לא יקרה למישהי אחרת והם אולי ילמדו להיות בני אדם יותר רגישים! אני שולחת לך חיבוקים ומאחלת לך שההריון הבא יהיה הריון תקין ובריא.

שלום רומי תודה על תגובתך... אני בקופת חולים כללית,כן שוקלת לעבור קופה.. לגבי רשלנות זה באמת משהו שאני חייבת לטפל בו כבר ביררתי לגבי זה (תביעה) אמרו לי שזה יהיה קשה מאוד כי כל הרופים מכירים אחד את השני והם לא יגידו דבר רע על הקולגות... בכל מקרה אני אמצא דרך ומקווה מאוד שאצליח למנוע לעוד נשים לעבור מקרה דומה!!! הם חייבים לשלם על מה שעשו ואיך שהתנהגו!זה לא יהיה קל ואני יודעת מה דרוש ובמה זה כרוך אך אני מוכנה לכל מצב שיהיה ומקווה לטוב... צר לי לשמוע על האובדן שלך..מאחלת לכולנו לחזור לשיגרה עד כמה שאפשר לנשות שוב ולהצליח ולצאת בידיים מלאות עם תינוק/ת בריא/ה ומקסים כמו שאנחנו רוצות!

שלום גילי רציתי לומר תודה על תגובתך,זה בסדר שלוקח זמן תמשיכי בדרך הזאת כ"כ מיוחדת וחמה שאת מעניקה פה לנשים שצריכות חיזוק...אני כותבת כאן ע"מ לפרוק פורקן להוציא את מה שיש לי על הלב ישנם מקומות רבים שאי אפשר לעשות זאת צריך להחזיק בפנים ע"מ לא להתפרץ בבכי אנשים לא תמיד מודאים לזה שזה אובדן וקשה להם להבין עד כמה הפרדה הזאת קשה לנו כנשים מדבר כ"כ חשוב לנו... רק רציתי לשתף ולספר סבתא של בעלי נפטרהז"ל לפני שבוע ובאחד הימים שהייתי אצלה בבית (באתי כרגיל לחמותי ע"מ לנחם אותה) פגשתי המון אנשים שחלקם לא שמעו "מה קרה" והקושי הזה להתמודד מולם ולתת הסבר על מה שקרה היה מאוד קשה אחת המקרים שהיו לי שבא אלי מישהי נוגעת לי בבטן ואומרת לי את יודעת היה אסור לך ללכת לבית העלמין אסור לנשים הרות,חבל שהלכת,עמדתי שם וראיתי עניים של כולם (כמו רחמים)ולא עניתי לה כלום מבחינתי עדיף שכך,מאשר להסביר לה שאין כבר כלום... המקרה השני שהיה לי ממש הרתיחו אותי נגשה עלי מישהיא מ"המשפחה" ואומרת לי בקול רם מה שמעתי הייתה לך הפלה? למה לא סיפרת לי? איך זה קרה?(בנינו אני יודעת רק איך קוראים לה אין לנו שום קשר...) עד כמה אדם יכול להיות חוצפן? מה יש לה להיכנס לי לשחלות ולברר איתי מה קרה?! ועוד לומר למה לא סיפרתי לה,נו באמת מה לי ולה? ולמה היא חושבת שזה עיניינה?! הסקרנות הזאת של אנשים מרגיזה אותי מאוד... כבר איבדתי את האיפוק ועניתי לה שהפליירים עדיין בבית דפוס עוד לא הבאתי אותם אם היא הייתה מתאפקת הייתה מקבלת אחד בדואר כבר מחר... אני לא עונה ככה בדרך כלל אבל כנראה אחרי רצף גדול של שאלות מאנשים כבר איבדתי סבלנות!!!

ריגשת אותי עד דמעות!! אני עצבנית בשבילך!! בתור בת לאבא רופא (לא בתחום הנ"ל) אני מרשה ועוד איך מרשה לעצמי להגיד לך- ימח שמם של ה"רופאים" האלה!!! שייששרפו בגיהינום!!!!! לא מספיק עברת טרור עד שנכנסת שוב להריון, גם קיבלת חרא של יחס (נו שויין) אבל הכי גרוע- זבל של "טיפול"!! אני ממליצה לך בחום ללכת לתבוע. שווה את המאמץ. תאמיני לי מכל הלב. יש הרבה עו"ד שיסכימו להלחם על התיק הזה. חוץ מזה, אני רוצה להמליץ לך (בלי לדעת מה מצבך הכלכלי) ללכת פשוט למעקב פוריות+הריון (בעזרת ה' בקרוב!!!!!!!!!!!!!!) באופן פרטי. קבלי המלצות ולכי על זה. תוותרי על מותרות,וותרי על הכול-זה שווה את המאמץ. את תראי איזה יחס תקבלי. תשמעי לי יקרה. שיהיה לך בהצלחה. נגבי את הדמעות, ותמשיכי הלאה, חזקה. שימי קצוץ דק דק על כל ה"שואלים" ו"המתחקרים" למיניהם. את לא חייבת כלוםםםםם לאף אחד. בשורות טובות בקרוב אמן, לכולן! שבת שלום