תינוקת בת חצי שנה

שלום רב, ביתנו היקרה (השנייה לאח בן שנתיים וחצי) תהיה השבוע בת חצי שנה. כשבועיים מהיום בו נולדה היא החלה לבכות המון. בכי קורע לב וצרחות. עם הזמן הבנו שזה על רקע עייפות גדולה ואכן משלב מאוד מוקדם התקשנו להרדים אותה. היא לא נרדמה בהנקה. סירבה (ועודנה) למוצץ ונרדמה רק במנשא (וגם זה לא תמיד) או בידיים או בעגלה כשאנו עולים על מהמורות גדולות. המצב היה מאוד מאוד קשה כי ברגע שהנדוד פסק' הנחנו אותה על המיטה מהידיים/ מנשא וכו הבכי היה רב והיינו חייבים להחזיר לה את התנאים שרצתה. הרדמות היום היו סיוט וכך גם הרדמת הלילה שהיתה יכולה לארוך גם שעתיים מורטות עצבים, כשמקביל היה עלינו לטפל גם בבננו הבכור. לאחר שקראתי בכל מיני מקורות שיש לחכות לגיל חמישה חודשים כדי להתחיל ללמד הירדמות עצמאית- באמת התחלנו לפני כחודש. הלכנו ליועצת שינה- פסיכולוגית שהמליצה לנו על שיטת השלוש דקות (שגדלו לחמש דקות ואחכ לעשר דקות שלא הגענו אליהן כי זה היה נראה לנו ממושך מדי). כיום, חודש לאחר התחלת התהליך, אין ספק שהמצב השתפר פלאים והיא כמעט ולא מתעוררת בלילה וגם ההרדמות התקצרה אבל כמעט כל (!) הרדמות מלווה בבכי של כחמש עשרה עד עשרים דקות.המצב ממש מדכא מכיון שהבכי קורע לב. מצד שני, אין לנו פתרון ממשי אחר. היא לא נרדמת כבר על הידיים וגם לא בהנקה (למעט פעם אחת שהיתה כבר ממש מרוטה מעייפות כשהיינו בחו"ל). ניסינו להקדים את שעת ההשכבה ולאחר את שעת ההשכבה אך כלום לא עוזר. זה מאוד קשה ומייאש והשאלה היא מה אפשר לעשות והאם זה נורמלי? יש לציין שכל הבדיקות שעשינו לה במסגרת אף אוזן גרון ורופא ילדים היו תקינות. נודה לעזרתך, משפחת שקד