הזיות בשינה

שלום רב. בזמן האחרון בני בן ה-7.5 מתעורר בלילה בבכי,וצועק. כשאנו ניגשים אליו,רואים אותו עם עיניים פקוחות, אבל עם מבט מוזר בעיניים, רועד כולו, שיניו נוקשות, מנסים לדבר איתו ולהבין, אבל הוא מבולבל, מדבר דברים לא הגיוניים, אנחנו מדליקים אור, שואלים אותו שאלות אבל לא עונה לעניין.רק אחרי ששוטפים את פניו במים קרים הוא חוזר לעצמו ואז הוא גם מפסיק לרעוד ועונה לעניין.לפעמים לוקח דקות ארוכות עד שהוא חוזר לעצמו. כששואלים אותו מה היה לו ולמה הוא אמר כך וכך, הוא צוחק וטוען שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים בכלל. הוא לא זוכר כלום. זוהי תופעה מוזרה ודי מפחידה. אציין כי גם כשהיה תינוק היה סובל מזה, אז עוד לא ידע לדבר, אבל זוכרים שהיה בוכה ללא הפסקה עם המבט המוזר בעיניים והרעד. אז זה לא קרה הרבה והיה אפילו 5 שנים של שקט בעניין הזה. בחודש האחרון זה קורה לפחות 3 פעמים בשבוע, ואף פעמיים בלילה. בעיקר בשעות הראשונות של השינה. במה מדובר? מה עלינו לעשות? די מודאגים! אודה לתגובתך

קרוב לוודאי מדובר בהפרעה ביקיצה (מסוג ביעותי לילה) אולם אני ממליצה לצלם אירוע אופייני ולהראות לרופא הילדים בשלב ראשון ואם יש צורך לרופא שינה.

תודה רבה על תגובתך. ובהמשך לזה... האם יתכן מצב שהילד מושפע מההזיות הללו במהלך היום? עד כה, בכל הפעמים שקרה מה שקרה בלילות כפי שתיארתי בהודעתי הקודמת, הוא תיפקד כרגיל ביומיום בלי כל השפעה לרעה מההזיות/חלומות הללו. אלא שבסוף השבוע שעבר, בבוקר שלמחרת התופעה המדוברת הוא היה במעין "דיכאון". היה שרוי במעין הלם. עיניו היו כבויות משהו, מיעט לאכול, נסגר בתוך עצמו, היה עצוב במהלך כל היום. כיום, יומיים אחרי, הוא חוזר לעצמו, אוכל, שמח, המבט בעיניו חזר להיות נורמאלי. שאלתי: האם יש מצב שהוא הושפע מההזיה של אותו לילה במהלך היום, או שאין כל קשר בין הדברים? אודה לך שוב על תגובתך.