קשר בין שינה לאמא

שלום, בתי בת השנה ותשע אשר נולדה כפגית ובילתה חודשיים לאחר לידתה בפגיה, החלה בחודשים האחרונים לקשור את שנת הלילה שלה לאמא. מבחינה התפתחותית אין זכר לפגות (רק בגודל). הילדה נמצאת איתנו עדיין בחדר ולרוב ישנה לילה שלם מלבד התעוררות אחת לבקבוק תמ"ל. אחרי האוכל חוזרת לישון ללא בעיה. הקושי מתעורר במידה והיא מתעוררת ואני לא נמצאת לידה. היא נתקפת פאניקה ונכנסת להיסטריה, וכמעט בלתי אפשרי להרגיעה (היו מספר מקרים שנשארה לבד עם בעלי, אימי או אחותי וזה נמשך שעות) באופן דומה איננה מצליחה להירדם לשנת ערב אם אינני נמצאת לידה. היו מספר ניסיונות להרדימה הן על ידי אימי, הן על ידי בעלי או אחותי. התהליך כלל בכי ממושך והיסטריה מאד חזקה, למעלה משעה. כאשר אני משכיבה אותה לישון התהליך לוקח בין 10 דקות לשעה (תלוי בשעה ורמת הגירוי שלה לפני), והיא מתעקשת שאשב איתה בחדר ולעיתים אף רוצה לשמוע את קולי - שיר וסיפור (ואם אני מפסיקה היא נבהלת), או לחוש מגע קל. הייתי מאד רוצה לנתק את תלות ההירדמות באמא ואת פחד הנטישה בלילה, ואולי אפילו להעביר אותה לחדר נפרד (אני צפויה ללדת עוד מספר חודשים). אינני תומכת בשיטת פרבר ואשמח לשמוע הצעות או פתרונות למצב.

נראה שאת מבינה בדיוק את שורש הבעיה. ואכן, במיוחד בגיל זה (קרוב לשנתיים) כדאי לנסות לעשות דברים בהדרגה תוך שימת דגש על הצורך לפעמים של הילד בליווי בתהליך ההרדמות. ממליצה לנסות לבד לעשות את ההפרדה ובמידה ולא תצליחי - לפנות ליעוץ מסודר של רופא שינה.

נראה שאת מבינה בדיוק את שורש הבעיה. ואכן, במיוחד בגיל זה (קרוב לשנתיים) כדאי לנסות לעשות דברים בהדרגה תוך שימת דגש על הצורך לפעמים של הילד בליווי בתהליך ההרדמות. ממליצה לנסות לבד לעשות את ההפרדה ובמידה ולא תצליחי - לפנות ליעוץ מסודר של רופא שינה.