פורום תמיכה הדדית

7184 הודעות
1068 תשובות מומחה
פורום תמיכה הדדית הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
09/04/2002 | 03:04 | מאת: ליבי

מאחלת לכם יום נפלא יותר ממה שיש לי עכשיו איזה מבאס...אבא שלי שוב עקב אחרי...נצמד לדלת לגלות עם מי אני מדברת...שמע שאני משתמשת בלשון זכר... כל פעם הוא מחכה לי בפינה....מה יהיה??? כוכבית מכל הלב אני מבינה אותך!!!!

09/04/2002 | 07:37 | מאת: כוכבית

בוקר טוב ליבי היום יום חדש,תנסי לדלג על מה שקרה לך אתמול, צריך לדעת להעביר ולא לקחת הכל ללב, אין לנו אפשרות אחרת, הרי את "הבלשים" לא נוכל לשנות. שיהיה לך רק טוב כוכבית

09/04/2002 | 08:07 | מאת: נטע

היי, מה שלומך? מקווה שלא לקחת ללב את דברי הסתום מאתמול. גם היום אני במצב רוח קרבי, רק שיעיז להכנס:-)))

09/04/2002 | 08:22 | מאת: ים

היי, ראיתן אתמול את הסרט סיפורה של אנה פרנק ? איך אני לוקחת ללב כל פעם מחדש, פשוט מזעזעע... השבועיים הבאים הולכים להיות לא קלים לי מבחינה רגשית . שיהיה יום טוב, יש לי המון עבודה ואין לי כח וחשק ... ים

09/04/2002 | 09:29 | מאת: ליבי

את צודקת אבל אנחנו שתינו שבויות אצלם את לא רואה את זה?

09/04/2002 | 08:20 | מאת: ים

בוקר טוב, למה אבא שלך עוקב אחרייך ??? מה אסור לך לדבר עם גברים ? סליחה על החטטנות ... ים

09/04/2002 | 08:46 | מאת: מיכל

הי ים, ליבי דתיה אז זה קצת מסובך... בוקר טוב, מיכל.

09/04/2002 | 08:51 | מאת: שלומי

ים, ליבי היא דתיה ואבא שלה נשמע כאדם שתלטן ולא מבין גדול בחינוך. נראה לי שהוא לא קולט שדוקא בגללו, ליבי עושה לו דוקא. הוא זה שמביא אותה לעשות דברים קיצוניים כמו לצאת עם מבוגר בן חמישים פלוס כשהיא בת עשרים ואחת. הבנת ? אז הוא לא רוצה שהיא תפטפט עם כל מיני בחורים שהוא לא בירר עליהם אם הם טובים לבת שלו. ככה אני מבין , ליבי, אני הסברתי נכון ? סליחה על שעניתי במקומך , רציתי רק ליידע את ים. יום טוב לשתיכן, ביי

09/04/2002 | 09:27 | מאת: ליבי

היי ים אבא שלי פרנואיד...לכן הוא עוקב אחריי לדעתו זה לא מוסרי כי אנחנו דתיים דתיה או לא...אני בת 22...עד מתי אני אוכל להתנזר?

09/04/2002 | 01:22 | מאת: טל

שלום לכולם! מישהו נמצא פה? אשמח להתייעץ עם מישהו/י. בי

09/04/2002 | 02:41 | מאת: ליבי

08/04/2002 | 23:19 | מאת: מיכל

תודה על התגובה, עניתי לך בדף הקודם.

08/04/2002 | 23:23 | מאת: איתן

מיכל עניתי לך:) איתן

08/04/2002 | 16:07 | מאת: נזבורה

היי! מה נשמע חמודה? כמו שאת יודעת, חשבתי לקחת פסק זמן קצר, והסברתי לך גם למה.... אבל היום בכל זאת סתם תפסתי רגע פנוי והחלטתי להיכנס הנה. וכשאני רואה מה האידיוט הזה כתב לך - אני לא יכולה להתעלם! אבל כמו שהספקתי להכיר אותך, את יותר מדי חכמה וחזקה מכדי להתיחס אליו, ואת בוודאי יודעת את זה. ועוד משהו: כל החכמולוגים מהסוג הזה - הם בדרך כלל האנשים הכי חלשים, הכי מסכנים והכי פחדנים, שפנים עלובים שאפילו לא מודעים לעובדה עד כמה הם זקוקים לעזרה. אז אל תשכחי אף פעם את העובדה הזאת, וכמובן את התמיכה שיש לך ממני ומשאר משתתפי הפורום! ביי ושיהיה לך רק טוב! נזבורה

09/04/2002 | 07:46 | מאת: כוכבית

היי יקירתי תודה על התמיכה. זה נכון מה שאת אומרת על "חכמולוגים" אבל אני לא מחוסנת, מסתבר שאני לא כלכך חזקה כמו שחשבתי. לא נורא, היום יום חדש, מה שהיה אתמול ניגמר,(אני רק מקווה שהוא לא יתחיל שוב). יום טוב כוכבית תכנסי את חסרה לנו(אני מכינה לך קפה ועוגה) בואי :-))))

08/04/2002 | 15:46 | מאת: שוקולד

לכל מי שתהה איפה נעלמתי בימים האחרונים - דבר לטובה לא קרה לצערי - אני פשוט התבצרתי בעצמי- כמו שבלול - ניסיתי לברוח מהכל - לא לחשוב - לא להרגיש - להעביר יום ביומו- לא לדבר על מה שאוכל אותי בפנים - לעשות כאילו זה איננו - כל מה שנלחם אצלי בלב! ישנתי אצל חברה כמה ימים - וככה התרחקתי - בעלי התחיל טיפול אצל פסיכולוג בשילוב עם עו"ס - הוא אומר שהוא לומד להבין מאיזה מקום באים הכעסים שלו -ולמה הם יוצאים כמו שיצאו עליי וכלפיי... כמובן שאני מאוד שמחה שהוא התחיל את זה - כי זה אומר שלפחות הוא מודה שיש לו בעיה - ובעיה חמורה הדורשת טיפול - כי לבד זה בחיים לא יעבור... הבעיה שלי - שאני באופי שלי - קשה לי לסלוח - קשה לי אחרי שנפגעתי - לנסות לצעוד קדימה - אני יודעת שלפעמים זה אופי לא טוב - הקושי הזה לסלוח - או לתת צ'אנס אמיתי מחדש... וזה לא כי אני לא רוצה - פשוט קשה לי - זה כאילו - אני מצפה שהוא לא יעשה טעות - כי אם הוא כבר עשה - אז קשה לי 0- ואולי בלתי אפשרי לסלוח או לעבור הלאה... כמובן שתלוי מהי הטעות - ומבחינתי - ההתפרצויות שלו - הקריזות - התקפי הזעם שלו עליי - זו הטעות הקריטית ביותר! ועכשיו אני ימים שואלת את עצמי - האם אני יכולה בכלל לקבל אותו מחדש כביכול? אנחנו כבר חודש בנפרד - לא ישנים יחד - כאשר הוא בבית- אני לא - וכאשר אני בבית - הוא לא... כמו תורנות... אני מדברת איתו יותר דרך הודעות במשיבון ולא בקול - וזה בעצם הקשר היחיד שיש לי איתו... דרך אגב - בשבוע שעבר - ראיתי אותו לאחר שבועיים שלא התראינו - הוזמנתי לארוחה לחג - אצל הוריו - אשר לא ראו אותי כבר המון זמן - וממש לחצו עליי שאבוא... היה לי מאוד קשה להיות איתו שם - עשיתי די הצגה שם- ליד כל האנשים והמשפחה אשר ציפתה לראות אותנו מאושרים ומאוהבים כרגיל... יחסית - ציפיתי שיהיה לי יותר קשה להיות איתו שם - אבל זה היה פחות מאשר חשבתי... שכחתי לציין שבשבוע הבא אני אמורה לנסוע איתו לאילת - אין לי עוד מושג איך אני אעשה את זה.. כי זה אחרי חודש בערך שאנחנו ממש לא ביחד - ולפתע להיות שם 5 ימים מלאים רצופים אחד עם השני נטו - בלי שום הפסקות או בריחות... יש כאלו שחושבים שאולי זה יעשה רק טוב שאולי זה יקרב אותנו שאולי זה יצית את הניצוץ שאבד שאולי זה יהיה מה שאנחנו צריכים אני מבולבלת... לא יודעת מה אני רוצה יודעת שאי אפשר שהמצב ימשיך ככה כי החיים עוברים כ"כ מהר והשנים רצות... ולי יש נטייה למשוך דברים בכל דבר בחיים לא להחליט יש איזה פחד שעוצר אותי תמיד תמיד אני מרגישה שאני צריכה להיות שלמה ב-100% במה שאני עושה ואם אין לי ה-100% - אז אני אומללה כי אני לא יכולה להחליט ואז אני תקועה באמצע כמו עכשיו.... כאילו מחכה שמשהו יקרה מעצמו.... מה לעשות?

08/04/2002 | 16:46 | מאת: adi

שוקול'ה מה שאת יכולה לעשות, הוא, לשפוך!!!! עדי

08/04/2002 | 20:10 | מאת: שוקולד

לא הבנתי כ"כ מה לשפוך שפכתי כבר המון מליבי בהודעות בפורום הזה...

08/04/2002 | 15:35 | מאת: נטע

בואו נשים פס על האומלל שהגיע ממחוזות עלובים ונמשיך לשוחח.

08/04/2002 | 15:37 | מאת: כוכבית

קשה, אני מדברת על דברים שכואבים לי, עד שהוצאתי את זה, והוא לועג , מי זה? בכלל

08/04/2002 | 15:40 | מאת: ים

אל תתייחסי בכלל לא שווה התיייחסות . לדעתי זו האומללה מהפורום הקודם, לא רצויה באף מקום המסכנה ... ים

08/04/2002 | 15:41 | מאת: שלומי

סתם מסכן אחד. אומלל. מישהו שיש בו הרבה רוע כי בטח הכאיבו לו מאד בילדותו. תשימי עליו פס אחד ארוך ותשכחי ממנו. הוא רוצה שתתרגזי. אל תתני לו את זה. תצחקי על כל מה שהוא כותב, בסדר ?

08/04/2002 | 15:38 | מאת: ים

היי מה שלומך ? ראית איזה דבר רע ???? למה אדון רוסמן היקר נותן לו להכנס מה אי אפשר פשוט למחוק אותו ??? חוץ מזה אתמול שאלתי ולא ענית יש גבר חדש בחייך ? ים

08/04/2002 | 15:57 | מאת: נטע

היי מתוקה, רשע אומלל ודפוק... כבר הלך לחפש להציק לאחרים. אין גבר חדש בחיי. יש שניים שרוצים להיות, אבל אין לי אנרגיות. מחרתיים אני נפגשת עם מישהו חדש. שנהבוש יודעת מיהו:-)))), נראה, מבטיחה לספר לכם חויות. יש סביבי אהבה ופריחה של אביב, קצת נדבקתי... איך את? קראתי שאת חרדה בגלל המצב. אני משתדלת לא לשמוע יותר מידי חדשות ותפוש סוג של אדישות. אחרת לא הייתי מחזיקה מעמד. ניסית מדיטציה?? אחלה, עוזר מאוד מאוד.

08/04/2002 | 15:26 | מאת: נטע

הגעתי.... אוף. מה נשמע? כמה עצים צמחו ביער שלנו, מה זה ט"ו בשבט? נטיעות רבות. מה הנושא העיקרי היום?

08/04/2002 | 15:36 | מאת: מיכל

הי נטע, מה שלומך? שאלתי בדף הקודם שאלה, תקראי. חשובה לי דעתך. תודה, מיכל.

08/04/2002 | 15:37 | מאת: נטע

אני חוזרת לקרוא ואגיב. שלומי קרבי, אז שיעיזו להתקרב אלי כל המוטרפים!!!!

08/04/2002 | 15:03 | מאת: כוכבית

אני עושה הפסקה, יש אנשים שטוב להם כשלאחרים כואב!!

08/04/2002 | 15:18 | מאת: שלומי

כוכבית, אל תקחי ללב. יש אנשים נורא מסכנים שזה עושה להם טוב להכאיב לאחרים. יכול להיות שהכאיבו להם בילדותם או משהו כזה. קחי את זה בקלות. בהצלחה

כוכבית, את חברה שלנו, רצויה ואהובה כאן ורוחך לא תיפול בגלל אומלל מלא טינה וכאב. כתבי מה שאת רוצה, הרשע סופו להכחד על ידי הטוב.

08/04/2002 | 15:38 | מאת: כוכבית

תודה חמודה

08/04/2002 | 14:26 | מאת: שלומי

הי, העצים למטה פשוט הסתבכו, אז השאלה הגדולה העומדת על הפרק היא: האם בעלה של כוכבית בוגד בה. אני סומך על האינטואציה של כוכבית. אם היא אומרת שזה היה רק בזמן שהיא היתה בבית חולים ואחר כך הוא הפסיק, אז אפשר לסמוך עליה. אבל דבר אחד אני לא מבין, למה היא מסכימה שהפקידה הזו תמשיך לעבוד אצלו ??? זה הרי פתח לעוד בגידה , לא כך ? כוכבית, לא ביקשת ממנו שיפטר את הפקידה ? ועוד שאלה, כמה זמן היית בבית החולים ? לפני כמה זמן זה היה ? ועוד שאלה מסקרנת, דיברת עם הפקידה הזו בעצמך ?

08/04/2002 | 14:42 | מאת: כוכבית

שלומי זה התחיל לפי מה שאני יודעת כשהייתי בבית חולים, לא ניפסק כשהשתחררתי, זה עדיין המשיך, וניפסק אחרי שכבר לא יכולתי לסבול את הכאב והתחלתי לדרוש ממנו שיחליט, או אני או היא! לא, הפקידה לא אשמה, למה שיפתר אותה? חוץ מזה הפיתורים שלה היו גורמים לו ללחצים בעבודה, היא פקידה טובה. שכבתי בבית חולים לסרוגין מס' חודשים...הוא גבר מה הוא היה יכול לעשות? הוא היה צריך לדבר ולפרוק מהלב והעיניין התגלגל, הסיפור הסתיים לפי ידיעתי לפני כ- שנה בערך, בטח שדיברתי עם הפקידה,(לא על הנושא) היא מכירה אותי, בעלי " הציג "אותי בפניה

08/04/2002 | 14:54 | מאת: שלומי

את בטוחה שהוא גמר איתה ?

08/04/2002 | 14:59 | מאת: לשלומי

תראה שלומי עם יד הלב? אני לא ממש יכולה לדעת, הרי הם עובדים יחד, ואני לא חושבת שאחרי מה שהיה הם יכולים להתנהג אחד לשני כמו 2 זרים, אני מקווה שניגמר.

08/04/2002 | 14:43 | מאת: כוכבית

שלומי זה התחיל לפי מה שאני יודעת כשהייתי בבית חולים, לא ניפסק כשהשתחררתי, זה עדיין המשיך, וניפסק אחרי שכבר לא יכולתי לסבול את הכאב והתחלתי לדרוש ממנו שיחליט, או אני או היא! לא, הפקידה לא אשמה, למה שיפטר אותה? חוץ מזה הפיטורים שלה היו גורמים לו ללחצים בעבודה, היא פקידה טובה. שכבתי בבית חולים לסרוגין מס' חודשים...הוא גבר מה הוא היה יכול לעשות? הוא היה צריך לדבר ולפרוק מהלב והעיניין התגלגל, הסיפור הסתיים לפי ידיעתי לפני כ- שנה בערך, בטח שדיברתי עם הפקידה,(לא על הנושא) היא מכירה אותי, בעלי " הציג "אותי בפניה

08/04/2002 | 15:19 | מאת: ים

היי, קצת קשה להדביק את הפער כשלא נכנסים כשעתיים. את פשוט אישה יותר מדי טובה נקודה !!! כוכבית, אמרת שסיפרת לבעלך על הפורום, האם הוא יודע בדיוק היכן את נכנסת, כי אם הוא יכנס לכאן לא יהיה לו קשה להבין שאשתו זו כוכבית ... ים

08/04/2002 | 12:22 | מאת: כוכבית

היי הרחתי ריח של קפה, ולכן באתי בריצהההההה, יש כאן מישהו? או שפיספסתי??

08/04/2002 | 12:30 | מאת: שלומי

את לא יודעת מה פיספסת !!! היו פה דיונים שעומדים ברומו של עולם. איפה היית ? חכי , חכי , אני אתקשר לבעלך ואספר לו שכל הבוקר הברזת לך לאיזה מקום סודי !!!!!!!!

08/04/2002 | 12:33 | מאת: כוכבית

אהלן ידידי פעם בשבועיים אני הולכת לפנק את עצמי אצל מיניקוריסטית, אל תדאג חביבי:-))) בזמן שאני שם בעלי מתקשר לפחות פעמיים!!

08/04/2002 | 11:58 | מאת: מיכל

בוקר טוב לכולם! כל כך רציתם משהו חדש אז אמנם אני לא חדשה פה אבל השאלה בהחלט חדשה. יש לי בעיה שלי היא נראית בעייתית ביותר אבל אולי למסתכל מהצד היא נראית פחות. אולי העצמתי אותה לממדי ענק ואולי לא. אני יודעת שלפעמים אני אובר רגישה אז אני נותנת לכם את הכבוד לשפוט. מעשה שהיה כך היה, לפני שנתיים אני ובעלי חיפשנו דירה. אחיו של בעלי, שגר עם אשתו והוריה (לא להיבהל, זו וילה גדולה עם יחידת הורים נפרדת...), אמר שלידם יש בית חדש . הבית מצא חן בעיננו ועברנו. בינתיים נולד לנו ילד והחלטתי להישאר איתו בבית כשנה וחצי(!) במהלך הזמן הזה שהייתי בבית מאוד נקשרתי, דרך הילד, לאמא של אשתו של אחיו של בעלי (נשמע מסובך?) היא מאוד אוהבת את הילד שלי והייתי באה אליה הרבה כי היא חולת סרטן ונמצאת בבית. תוך כדי כך גם התקרבתי לאשתו של האח (שאז הם היו עדיין חברים). כעבור זמן מה, שמתי לב לעובדה שאם אני לא באה אליהם כמה ימים, אז אין שום התעניינות מצידם כלפינו, או אם אני או הילד חלינו לא היו מצידם שום רצון לעזרה או התעניינות. הם היו באים אלינו רק כשההורים של בעלי היו באים לבקר אותנו (והיו קוראים להם לבוא על דעת עצמם מבלי לשאול אותנו!). כך קרה הדבר שבערך מסביבות אוגוסט הפסקתי לבוא אליהם ובעצם חיכיתי ליוזמה מצידם. זה לא שלא ראיתי אותם בכלל. אנחנו נפגשים כמעט כל שבת אצל ההורים של בעלי לארוחת צהריים. אני הרגשתי שמתחיל להיווצר מתח ולפני חודשיים בערך, לאחר שאשתו של האח התפרצה עלי בבית הורי בעלי על זה שלא הייתי אצלם כבר הרבה זמן, ביקשנו מהם לשבת איתנו לשיחה כי אי אפשר היה להמשיך יותר במצב הזה. היא היתה אז בהריון מתקדם והאח אמר לבעלי שהם נורא לחוצים מההריון והלידה הצפויה וזה לא מתאים עכשיו. אמרנו להם שאחרי הלידה זה בכלל לא יתאים אבל הם לא השתכנעו. כמובן שלהתפרצות היה תירוץ - ההורים אמרו ש"ההורמונים משתוללים" ואני בתור הבוגרת צריכה לסלוח לה והאח אמר שכשהיא מתרגזת היא לא יודעת להגיד את המילים הנכונות. אז מה אני אשמה??? ההתפרצות באה בעקבות שאלה שאח של בעלי שאל אותו על עגלת תינוק שהם קנו. אני המשכתי ושאלתי אם הם קנו את זה ואת זה (כי כמובן שלא התייעצו איתנו בכלום, למרות שאנחנו מגדלים ילד כבר שנתיים ואולי אפילו יכולים לתת להם כמה דברים...) אז היא התפרצה ואמרה " לא היית אצלי בבית כמעט שנה, מה את רוצה שאני אתייעץ איתך???" אמרתי לה שגם היא לא היתה אצלי ואני רואה שיש לנו על מה לדבר אבל זה לא המקום. היא התחילה להשתולל ולהגיד שאני חוצפנית וביקשה מבעלה ללכת הביתה והוא במקום להרגיע אותה, היה הסטרי מההריון ולקח אותה הביתה. שבוע אחרי זה היתה לי יומולדת ואמא של בעלי רצתה לעשות ארוחה גדולה וכמובן להזמין גם אותם. אנחנו אמרנו שעד שהם לא מוכנים לדבר איתנו על מה שעובר עליהם אנחנו לא יושבים איתם לשום ארוחה. הם אמרו שזה לא מתאים להם עכשיו ויהיה בסדר, הם לא יריבו איתנו. למען ההורים הסכמנו ומזל שהזמינו גם את ההורים שלי ודודים אז לא הרגישו במתח. אחרי הלידה באנו לבית חולים עם פרחים וחיבוקים ונשיקות והיתה אוירה טובה ואני אמרתי שתבקש כל מה שהיא צריכה אין לי בעיה אני קרובה. עד היום לא שמעתי ממנה. השיא היה שביום שבת עשינו יומולדת לבן שלי בבית שלנו וכמובן שהזמנו אותם. היא לא אמרה לנו שלום כשנכנסה, לא מזל טוב ולא להתראות. האח דווקא אמר. היומולדת היתה כל כך שמחה ונחמדה אבל היא הצליחה להרוס לי הכל. כל הזמן הייתי מוטרדת מזה. היא עברה מולי כמה פעמים והיה לה מספיק הזדמנויות אבל היא לא אמרה כלום. חוצפנית!!! בעלי אמר שידבר עם אחיו כי הדברים לא יכולים להימשך בצורה כזאת. ואני חושבת, מה גרם לכל זה? הרי לא יכול להיות שהיא כועסת שהפסקתי לבוא? היא יכלה לבוא בעצמה ולא באה אף פעם למרות שהזמנתי והזמנתי. עד כמה שאני זוכרת שמעתי טענה של כאילו ניצלתי אותה כשבאתי אליה כי היה לי נוח... קשה לי להבין את הטענה הלא ברורה. מה היה לי נוח? כל עוד היא לא מוכנה לדבר אני תקועה עם ההרגשה הרעה. בעלי אומר לי להתעלם ושתקפוץ לי אבל קשה לי כי למרות שאנחנו לא נפגשים בתור שכנים אנחנו נפגשים בשבת אצל ההורים וגם ככה אנחנו כמעט לא מדברות. יותר נכון אני מנסה לדבר והיא מתעלמת. עוד נקודה, אני הייתי לפניה במשפחה הרבה שנים, לי נולד הנכד הראשון ובעלי הוא הבכור מבין שניהם. יכול להיות שיש פה גם קנאה. האם הקנאה מעבירה אנשים עד כדי כך על דעתם? אני מציינת שבעלי ואחיו לא ממש קרובים אבל גם לא זרים גמורים. אם יש לאח בעיה שבעלי יכול לעזור הוא בא אליו ולהיפך. רוצה מאוד מאוד לשמוע את דעתכם, מיכל.

08/04/2002 | 12:28 | מאת: שלומי

הגיסה שלך נשמעת לי ילדה מפונקת. היא היתה רגילה לפינוק מבעלה , ואולי גם מהגיסים הגדולים, וכשהפסקת לבוא, היא נפגעה. במקום לדבר אתך על כך בצורה בוגרת, היא בחרה לשמור בבטן ואז זה התפרץ החוצה. אם תסתכלי עליה במבט של רחמים, והבנה שאת הרבה הרבה הרבה יותר בוגרת ממנה, ושהיא זקוקה עדיין למבוגר שיחזיק לה יד ויהיה נורא נחמד אליה, אם יש לך את הכח לזה, ואת רוצה לעשות חסד, אז תתעלי על החסרונות שלה, ותוכלי להתחיל לבקר אותה שוב, לתת לה קצת מחמאות, ולפתח את הקשר מחדש. אם זה לא ילך, את באמת לא כל כך צריכה אותה. אז שתהיה בריאה, וזהו. גם לי יש גיס שאין לי אתו כמעט שום דבר ולא יהיה לי. נפגשים בשמחות משותפות משפחתיות, שלום שלום ומזל טוב וזהו. רק אל תקחי ללב, נשמה ! את היית מאה אחוז ! הבעיה היא כולה שלה !!!!! הבנת ? את עשר ! היי בריאה, תעשי חיים, צפצפי על כולם, וזהו. להשתמע

08/04/2002 | 12:44 | מאת: מיכל

כן היא באמת מפונקת. היא בת יחידה ומאומצת... ההורים שלה פינקו אותה כל חייה וכנראה שיש לה גם רגשי נחיתות... לא מסוגלת ללכת לשם ולתת מחמאות. לא מסוגלת להיות כזאת צבועה. משפחה משפחה אבל יש גבול. תודה שלומי, מיכל.

08/04/2002 | 12:29 | מאת: ש נ ה ב

היי אשתדל לענות מאוחר יותר. לחוץ במשרדי.... (וגם לוקח זמן להתעמק במגילונת הארוכה.....) ש נ ה ב

08/04/2002 | 12:45 | מאת: מיכל

כן... ידעתי שהאורך יהווה בעיה. אבל יש לי סבלנות, אני מחכה. תודה, מיכל.

08/04/2002 | 12:44 | מאת: כוכבית

היי מיכלי זה לא שאני לא מתייחסת, פשוט זה גדול עלי... שיהיה לך רק טוב כוכבית

08/04/2002 | 12:46 | מאת: מיכל

אין בעיה ותודה, מיכל.

08/04/2002 | 13:59 | מאת: ים

היי, לפי דעתי, יש לה איזה בעיה איתך אולי קנאה או משהו או שהיא סתם כזה טיפוס... את היית יותר ממאה אחוז ובשלב זה רק לך יכולות להיות טענות ולא לה אז מה לעשות שתקפוץ לך או אולי שחמותך תנסה לברר מה הענין איתה אם חשובה לה שלמות המשפחה, בכל זאת הרי בסוף נשארים רק עם המשפחה. בהצלחה איתה, ים

08/04/2002 | 14:05 | מאת: כוכבית

ים חמודונת אני לא רוצה ל אכזב אותך, אבל בסוף נשארים לבד, לבד

08/04/2002 | 14:13 | מאת: מיכל

זה כל העניין. אני יודעת שיש לה איזו בעיה איתי (מעבר לבעיות שלה עם עצמה...) אבל אני לא מצליחה לברר מה וכל הזמן אני מסתובבת עם הרגשה רעה בגלל עודף הרגישות שלי. חמותי באמת רוצה לשמור על שלמות המשפחה אבל אומרת שאנחנו צריכים לדבר ביננו בלי ההתערבות שלה. היא צודקת. מה היא צריכה להכניס את עצמה לזה ולקחת צד...

08/04/2002 | 11:20 | מאת: ליבי

אני צריכה ללכת לעבודה אני אנסה להכנס יותר מאוחר בוקר טוב ונפלא לכולכם יום של אור אהבה ובשורות טובות

08/04/2002 | 11:28 | מאת: איתן

שלחתי לך מייל חשוב איתן

08/04/2002 | 10:42 | מאת: שלומי

שאנשים חדשים לא כל כך נכנסים לפורום שלנו. אנשים עם שאלות ובעיות. אז מה דעתכם ? איך נמשוך קהל ?

08/04/2002 | 10:48 | מאת: ליבי

אולי נפרסם בפורום השני? :-)

08/04/2002 | 10:51 | מאת: ים

אני הולכת להתייעץ עם אנשי השיווק שלנו ....

08/04/2002 | 09:08 | מאת: שלומי

נכון שמתחשק לך להתנסות ?

08/04/2002 | 09:34 | מאת: ש נ ה ב

הרי זה ברור שהשאלה הזו היא בלתי נמנעת.... ורק לך -דווקא לך- יש אומץ לשאול אותה...(FROM ALL PEOPLE) ידעתי שחשבת עלי אתמול בדרך הביתה.... (סתאאאאאם) ועם יד על הלב- לא בא לי לנסות יודע למה? כי אני "רכושנית" קטנה... לא קנאית, רכושנית ....ו-ב-ל-ע-ד-י-ת. קפישתה?? נ"ב- שמחה שהנושא הזה עבר בשלום- ושלא הוטרדנו קשות על ידי עוברי אורח... יום טוב שלומינקה ש נ ה ב

08/04/2002 | 09:40 | מאת: שלומי

לא יאומן, ככה ים אמרה שתגידי, איך היא מכירה אותך כל כך טוב ? טוב יקירה, אני בטח לא יהיה זה שיגנוב לך את אבירך נטול הכרס ובעל השרירים !! יום נפלא, ובהצלחה ביי

08/04/2002 | 09:53 | מאת: ים

היי, ידעתי שזאת תהיה תגובתך, את שוורית אמיתית... דרך אגב היום הולדת מתקרב זה טוב או לא טוב ? יום טוב, ים

08/04/2002 | 03:05 | מאת: ליבי

כנראה שצוות הלילה הולך ומתרופף בוקר טוב לכם בלו בנעימים

08/04/2002 | 08:04 | מאת: ים

בוקר טוב ליבי, את בטח ישנה שנת ישרים, באמת מה קרה למשמרת הלילה אתם עייפים מדי ? ואיפה הרה ? יום טוב , ים

08/04/2002 | 08:10 | מאת: שלומי

הי ים, את מקבלת פרס על היותך המגיבה הראשונה להיום. זה מבצע חדש של הפורום. מי שנכנס ראשון, מקבל פרס. השאלה היא: מה יהיה הפרס ?? יש הצעות ? ומה שלום המתוקים ? כבר הספקת להוציא אותם מהבית ?

08/04/2002 | 00:53 | מאת: ליבי

משמרת לילה הולכת ומתפוררת אנחנו מזניחים לא תמיד אני אוכל להיות כאן בבוקר מה יהיה???????

08/04/2002 | 01:02 | מאת: שאול

אני לא יודע מה קרה להרה !

08/04/2002 | 01:04 | מאת: ליבי

הרה חיה וקיימת אך בלי מוטיבציה להכנס לכאן

08/04/2002 | 00:42 | מאת: שאול

.

08/04/2002 | 00:46 | מאת: סמדר

לפני כמה דקות מה שלומך?

08/04/2002 | 00:47 | מאת: ליבי

07/04/2002 | 23:25 | מאת: אדי

לפי דעתי, הרעיון יכול רק לקלקל קשר זוגי טוב ולהכניס בעיות בין בני הזוג. גם שניים במיטה יכול ליצור בעיות שלא לדבר על צלע שלישית. אבל אני כן בעד גיוון בין בני הזוג הכולל אביזרים מענגים וכד' בתנאי שיהיו מקובלים על שני בני הזוג.

08/04/2002 | 00:44 | מאת: שאול

שתי נשים וגבר או שני גברים ואשה ?

08/04/2002 | 09:01 | מאת: ש נ ה ב

היי לשאלתך גם וגם... ש נ ה ב

07/04/2002 | 22:12 | מאת: רין

חברתי בת 64 חולת סרטן, זקוקה לקבל 3 פעמים בשבוע זריקה. במשך כ-7 שבועות. אין לה מי שיזריק לה בביתה, לכן היא נאלצת לנסוע באוטובוס לקופת החולים לקבל את הזריקה.זה מאמץ עצום בשבילה. חשבתי לפנות אליכם, אולי מי שהיא הגרה בסביבתה תוכל להתנדב למעשה עזר זה. היא גרה בגבעתיים שד' בן גוריון מול הספורט קלוב. אשמח לקבל תשובה, ולקשר עם החברה שלי.

08/04/2002 | 09:25 | מאת: ש נ ה ב

בוקר טוב רין עצוב לי לקרוא. אולי אוכל לסייע בענייני הזריקה, למרות שאין לי ניסיון בהזרקות... ואני לא גיבורה גדולה. רציתי לספר לך שאני מכירה אשה מופלאה, המתגוררת בצפון הארץ, המסייעת לחולי סרטן בטיפול טבעי לחלוטין, עם סיכויי ריפוי גבוהים ביותר. אני מכירה אותה אישית. ואם בזה אוכל לעזור לריפוייה של חברתך- אשמח. תוכל ליצור איתי קשר במייל- להעביר לי את מספר הטלפון שלך ושלה ברצון. כל טוב ש נ ה ב

09/04/2002 | 00:04 | מאת: רין

תודה לך שנהב. הטלפון שלי הוא 048234482. אשמח אם תתקשרי אלי, אני אמסור לך פרטים.

07/04/2002 | 15:33 | מאת: ש נ ה ב

יקירתי כתבתי לך משהו בהמשך לעץ שלך עם ליבי. אנא הציצי אחורה, לפני שהבעל מגיע מהעבודה..... ש נ ה ב

07/04/2002 | 16:01 | מאת: כוכבית

הצצתי ועניתי ונכון בעלי בדרך הביתה-איזה באסה.

07/04/2002 | 16:16 | מאת: ש נ ה ב

או.. אולי בעלך יחרוף ...ותוכלי. אני היום ביום ארוך- עד 1800 הרבה מלל עוד יישפך פה... צ'או ש נ ה ב

07/04/2002 | 15:12 | מאת: ש נ ה ב

ובכן.. הנושא שלי אליכם צץ בעקבות "שיחת סלון" בה נכחתי עם בן זוגי,ומספר זוגות (נשואים, ושאינם נשואים):-- האם צרוף צלע שלישי/ת ליחסי מין, בהסכמת שני הצדדים כמובן, תורמת ומעשירה? או, שמא פוגעת ומקלקלת ועלולה לגרום "לפיצוץ" ? הכוונה ליחסי מין מענגים, ולא לעניני סאדו מאזו ,שוטים ועקרבים וכו'.... (מקווה שאני מובנת). אשמח לשמוע דעות, תגובות, חוויות....(חוויות אישיות- לאמיצים....) אני ממש מבקשת מהמטרידים או מעוברי אורח לא לקלקל לנו את הבית הכייפי הזה עם זיבולי שכל...הנושא חם, אבל בואו נישאר עם "טעם טוב"... ש נ ה ב

07/04/2002 | 15:17 | מאת: כוכבית

אני לא יכולה להעיד מניסיון(אני נשואה לחבר הראשון שלי) אבל אני חושבת שזה קצת חולני.... איך אפשר לראות מישהו שאוהבים- שוכב עם מישהו אחר???.

07/04/2002 | 15:18 | מאת: ליבי

צירוף צלע שלישית ליחסים (ואני מתעלמת כאן מהעמדה הדתית בעניין) יכולה לגרור פגיעה די קשה. אף פעם לא יודעים איך הכניסה המעשית של צד שלישי תפר את האיזון בין השניים הקיימים. לפעמים ה"עיניים אוכלות יותר" ואז כבר קשה לסגת מהרעיון.

07/04/2002 | 15:30 | מאת: שלומי

שנהב, השאלה לפי דעתי , מה בדיוק רוצים להשיג. אם כל המטרה היא עינוג , כמה שיותר , לשבור שיאים, ואז השיא כבר לא מענג יותר וצריך למצוא משהו חדש בכל פעם, שמעתי שיש דבר כזה , שגברים חונקים את עצמם קצת , בזמן של אורגזמה , ואז החוויה יותר מענגת. שמעת על זה ? ואז קרו מקרים והטמבל, חנק את עצמו יותר מדי , ופשוט מת מחנק. את מבינה איזה אבסורדים ? כך גם עם הסמים. סקס יחד עם סמים , זה משהו עולמי , גדול , ככה אומרים כל מיני מבינים. אבל כמה אדיוטים התנסו והתמכרו וגמרו את החיים שלהם בעקבות כך ? אז אני משאיר את ענין ההלכה בצד כי זה ברור לך שמבחינת ההלכה זה אסור. אז צריך באמת להציב את המטרה. אולם, אם המטרה היא לשפר את חיי המין הזוגיים ובעזרת מישהו שלישי להגיע ליחסים טובים יותר עם בן הזוג, זה בולשיט . סתם תירוץ. זה ודאי לא ישפר את הזוגיות. שנהבוש, אם מחפשים כל מיני צלעות, סימן שמשהו נורא דפוק במצב העכשוי של בני הזוג בינם לבין עצמם וכדאי לבדוק מה הבעיה. זו דעתי הצנועה. בהצלחה ביי

07/04/2002 | 15:38 | מאת: נטע

לדעתי - יש המון יכולות ואפשרויות לבני הזוג לענג את עצמם. צלע שלישית, כמו אורגיה, יכולה להביע במידה מסוימת על אבדן הרגש ביחסי המין בין השניים. הכנסת אנשים אחרים למיטה יכולה לפגוע באינטימיות הרגשית. יש המון גיוונים אשר אפשריים בין שניים ולמה להכניס ראש בריא למיטה חולה, תרתי משמע? אין לזלזל בסיכונים להדבק במחלות שונות כאשר מוסיפים חבר'ה אחרים למיטה הזוגית. אני מצביעה - נגד!

07/04/2002 | 15:32 | מאת: ים

שנהבוש, איך שהפורום תוסס היום ... זה באמת מאוד פופולרי עכשיו לצרף צלע שלישית ליחסי המין בכדי לגוון ולהעשיר. לי נראה שעושים את זה כל הזוגות שכבר שבעים מיחסי המין בינהם ומחפשים ריגושים חדשים עם אישור מבן הזוג ... וזה מה שיצא ... את חושבת שאת מסוגלת לחלוק את אהובך עם משהי אחרת או ההפך ??? מצטערת, גם לי זה לא נראה. יום נעים, ים

07/04/2002 | 15:47 | מאת: ש נ ה ב

היי ים יקרה לשאלתך- לי אישית נראה בלתי אפשרי לחלק את אהבתי לאהובי עם צלע נוסף/ת... לא התנסיתי, לא עלה בדעתי עדיין, וגם לא קיבלתי הצעה שכזו.....מאז שאני מכירה את עצמי. כפי שהצגתי בתחילת דבריי, נושא זה עלה לשיחה מאוד בוגרת וכנה בערב חברתי, ולכן החלטתי לשוחח על כך עם חבריי הוירטואליים. כידוע הוירטואליה פותחת, משחררת, מקרבת לעיתים,(במיוחד את משמרת הלילה- בה לצערי אין לי אפשרות טכנית לקחת תמיד חלק...)ולכן- ביקשתי לשמוע מה שיותר, ואולי אף מתוך התנסויות של אנשים (אם יש כאלה), כדי לפחות תאורטית להבין מה זה עשה או עושה להם. אני בהחלט מודעת לכך שלכל אחד יש קטע מציצני, ברמה כזו או אחרת, (גם לי)... אחד מציץ קורא ושותק, שני מציץ קורא וומגיב בשמו המוכר, שלישי - מציץ קורא ומגיב בשם בדוי, והרביעי-זה שחושב על נושא ומעלה אותו בפורום... (שלומי- תודה על התגובה.) אשמח אם אנשי הערב והלילה יצטרפו.. ביי ש נ ה ב

07/04/2002 | 15:53 | מאת: נטע

היי, מה שלומך? מה חדש, ואיך המרגש? איזה חרוז מעפן...

07/04/2002 | 16:30 | מאת: מישהו

שנהב את הרוח החיה שלנו היום.הפורום תוסס. כל הכבוד על הפתיחות על חוסר העכבות. כנראה שאת באמת אשה בשלה כמו שאת מצטיירת לי. אני מבין שאת בתקופת פריחה ומאחל לך בהצלחה גדולה, את הראש שלך אהבתי מהתחלה.

07/04/2002 | 13:19 | מאת: ש נ ה ב

שלום לכוווווולם אני מעוניינת להעלות לשיחה נושא מיני חדש- אין בכוונתי לעורר שערוריות והדים שליליים...רק לשמוע חוות דעת בנושא מסויים.. בכנות-יש לי חשש שהנושא יכה גלים גבוהים בקרב ידידיינו המסורתיים והחרדיים... שלומי- ליבי- האם מרשים לי?? כאמור - קשור למין.(איך לא?) שלומי- אני מספיק רגישה כדי להציע לספר לך על הנושא במייל האישי שלך קודם, לפני שאני משחררת לקהל הרחב. האם יש לך מייל?- ליבי- כנ"ל... ש נ ה ב

07/04/2002 | 13:29 | מאת: שלומי

חמודה'לה , דברי חופשי ! גם אנחנו הדתיים , מבינים קצת בנושא !!!!!! SHOOT

07/04/2002 | 13:34 | מאת: ש נ ה ב

שלומינקה תגובתך באה כל כך מהר ובקלות... לא שחשבתי שהדתיים לא מבינים... נהפוכו... אני בטוחה שאתם משקיענים, ומפנקים דגולים... כי כך סיפרו לי בחדריי חדריםםםםם.... ש.ש.ש.ש.ש.ש.ש.ש.ש.ש.ש אוקיי נחכה ל-ליבי ליבבבבבביייייי------שומעת?? ש נ ה ב

07/04/2002 | 13:35 | מאת: כוכבית

הכל טוב ויפה, אבל מה כתבת באנגלית??? תתרגם לי :-(

07/04/2002 | 14:24 | מאת: עכשיו הכל ברור

שלומי מתוק שלי, עכשיו הכל ברור, למה ניסית לחפש תמיכה להכאת ילדיך. זו מין דרך חינוך כזו אצל הדתיים ברוח ההלכה חה חה חה זול זיין אזוי

07/04/2002 | 14:28 | מאת: ואללה

אולי תשאיר גם לי את המייל האישי שלך. קראתי את ההודעות שלך ואתה מה זה קשוח. ואיך אני אוהבת את זה במיטה! חוץ מזה אתה כל הזמן כאן בבוקר, אז אתה בטח לא עובד ואם אתה דתי ולא עובד, אז תשמע, סקס עם תלמיד ישיבה אף פעם לא היה לי. ממל'ה, תשאיר את המייל שלך ונקבע... יהיה כייף ולא יהיה נורא אם יום אחד תיעדר מהפורום הזה, נכון, בנות?

היי שנהבי קיבלת אישור משלומי וליבי:-))) מה קורה? כוכבית

07/04/2002 | 13:53 | מאת: כוכבית

היי שנהבי קיבלת אישור משלומי וליבי:-))) מה קורה? כוכבית

07/04/2002 | 14:08 | מאת: ש נ ה ב

עסוקה לחצי שעה... המשרד הומה עורכי דין מעונבים.... הם היו מתים לקרוא מה כתוב אצלי .....אבל אני משחקת אותה עיסקית ועסוקה. ס-ב-ל-נ-ו-ת ש נ ה ב

07/04/2002 | 13:08 | מאת: ליבי

נו, אני רואה שצוות הבוקר ערני הרבה יותר ומהיר הרבה יותר שמא אשקול אעברה? אני יושבת בירושלים ואמורה להתחיל לעבוד על חובות לימודיים אין לי כוח לזה...בו לי לשבת על האינטרנט לעולמי עולמים :-) מה עושים?

07/04/2002 | 13:11 | מאת: כוכבית

היי ליבי תפתחי חלון כמו נזבורה ושנהב, ככה לא ירגישו, רק תזהרי שלא להיתפס:-))) יום טוב כוכבית? נ.ב מה את עושה בירושלים????

07/04/2002 | 13:20 | מאת: ליבי

חלון? לאן? מי יתפוס אותי...הרי אני כמו הרוח :-) מי שינסה יחטוף כהוגן..מבטיחה לך! אני לומדת בירושלים - או יותר נכון אמורה לסיים תואר

07/04/2002 | 13:16 | מאת: שלומי

ליבי יקירה, מה את עם מחשב נייד ? נא לא להזניח את הלימודים ! אינטרנט זה רק לנו הזקנים שכבר עמוק בצרות ממילא. את , צעירה, והעתיד לפנייך !!! בהצלחה !

07/04/2002 | 13:21 | מאת: ליבי

החבר הכי טוב שלי איתי - ברור רק כדי לחבר אותו לרשת אני צריכה קו טלפון. אז בינתיים אני מתחברת מהמכללה איזה עתיד לפני בדיוק במדינה הזו יש למישהו עתיד?

07/04/2002 | 13:27 | מאת: כוכבית

עד כמה קשיש הנער?????

07/04/2002 | 11:01 | מאת: ש נ ה ב

!!!

07/04/2002 | 11:13 | מאת: כוכבית

הייי שנהבי מה שלומך חמודה??

07/04/2002 | 11:16 | מאת: ש נ ה ב

היי הייתי בחופשה קצרצרה.. בדרום רמת הגולן- מול ומעל הכנרת,השקט ,ציוץ הצפורים- והחרמון המושלג. באופק ..... (וכן....כמה בומים על קוליים גם היו....) מה שלומכם?? ש נ ה ב

07/04/2002 | 11:13 | מאת: עדי

בוקר טוב גם לך...........

07/04/2002 | 11:16 | מאת: שלומי

הי, בוקר טוב לכולם, איך היה הפסח ? מכמה קילוגרמים מיותרים (חדשים) צריכים עכשיו להיפטר ? עשו לנו עיצוב חדש בדף הפורומים , העיקר, שהפורום עדיין חי ומתפקד, יום נעים לכולם, להשתמע

07/04/2002 | 11:18 | מאת: ש נ ה ב

נעדרת לנו זמן רבבבבב.... הכל בסדר?? דווקא נשקלתי הבוקר... תתפלא- קילו פחות.....( מישהו מרים גבה??) שמחה לראות את שמך מתנוסס שנית..... ש נ ה ב

07/04/2002 | 11:21 | מאת: כוכבית

אהלן שלומי.. מה שלומך? כמה קילוגרמים??? נגיד שעם המשקל היה בזהב...הייתי מולטי מיליונרית:-))) שבוע טוב כוכבית

07/04/2002 | 08:46 | מאת: כוכבית

בוקר טוב לכולם, איפה אתם? עדיין בחופש? או שאתם משלימים עבודה? שבוע טוב כוכבית

07/04/2002 | 09:40 | מאת: ליבי

כוכבית גם אני חזרתי פה אל הריק... משאירים אנשים 9 ימים... העיקר שאת ואני פה.. :-) ואני צריכה להתקפל וליסוע לירושלים

07/04/2002 | 09:57 | מאת: כוכבית

נסיעה טוב חמודה איך היה בים המלח? שבוע טוב כוכבית

06/04/2002 | 13:37 | מאת: שאול

.

06/04/2002 | 14:51 | מאת: נטע

קבלתי והחזרתי תשובה.

06/04/2002 | 09:50 | מאת: אמילי

נטע שלום, אשמח מאוד לחלוק את הניסיון שלך בנושא שהעליתי בפורום פסיכולוגיה. בתודה מראש : אמילי.

06/04/2002 | 09:58 | מאת: נטע

היי, קראתי את ההתכתבות שלך עם הרה ושאול, מענין, אני הייתי בת גילך כשנוצר קשר של "אהבה" ביני לבין חברי לשעבר. הוא היה בן 25. הבנתי שההכרות ביניכם "טריה", בת חדשיים. מה את מרגישה כלפיו? התלהבות? תשוקה?

06/04/2002 | 10:07 | מאת: אמילי

גם וגם . אני כמעט לפני ניתוק הקשר עקב לחץ משפחתי משני הצדדים. יחד עם האהבה אני אדם רציונאלי מאוד , לא אוכל לשלם את המחיר של ניתוק או כעס משפחתי בגלל אהבה. אני מבינה שאצלך הקשר לא החזיק מעמד, ספרי לי בבקשה.

05/04/2002 | 20:14 | מאת: שאול

בפורום הפסיכולוגיה מה את רוקדת היום ?

05/04/2002 | 20:44 | מאת: נטע

אויש, לא נזהרתי:-) היום לא רוקדים. יש פרויקט גמר באמנות של הבת שלי, אז אני ספונה בביתי, מחזיקה לה את היד, ולפעמים מתעצבנת.... מה קורה איתך?

05/04/2002 | 20:56 | מאת: שאול

חוזר לעצמי ביום שלישי שיחה עם הרופא בגלל שאובחנתי שהתנודות במצבי הרוח שלי עקב פיזיולוגיה נעים באמפליטודה רחבה מהממוצע אשאל את הרופא אם מצב הרוח העכור בפסח מתאים לשריטה במח עקב העובדה שמדובר במספר ימים עקב סיבות "מוצדקות" ולאחר שיש "התאוששות" אצטרך להתרגל למצב שכזה אני קראתי את המאמר של טלישדובר בו על המתחזים לכן יש לכתוב את התוכנה ששם הגולש יהיה אחד ויחיד כמו השם בדאר האלקטרוני כדי שלא יהיה שמוש כוזב בשמות של גולשים אחרים הפסקתי לכתוב הודעות בפורום הפסיכולוגיה וראיתי שגם שם נמחקו הודעות עקב הצפת הפורום בזבל שמת לב שענינים "רכילותים" אני מעביר לך במיילים כדי לא לפגוע בכבודם של גולשים אחרים תודה שאול

05/04/2002 | 19:11 | מאת: כוכבית

היי שבת שלום שלחתי לכל אחת מכן אימייל(לכל אחת בניפרד) נזבורה לאן נעלמת? תמיד את בשיחה ממתינה?:-)) קשה לי להשיג אותך:-)) אני מתגעגעת אלייך:-)) כוכבית הרה חמודה אני מקווה שאת לא נושמת יותר מידיי אבק:-)) מתקדמים שם? גם בחוץ אביך, אין לאן לברוח:-)) מחכה בקוצר רוח ליום ראשון סוף שבוע נעים כוכבית

05/04/2002 | 23:53 | מאת: HERA

שלחתי חזרה.

06/04/2002 | 16:13 | מאת: נזבורה

היי חמודה! שלחתי לך תשובה במייל - ושם הסברתי לך במפורט למה קצת התרחקתי לאחרונה. אם אני ב"ממתינה" - זה בדרך כלל מפני שאני באינטרנט. במקרה כזה התא הקולי אמור להיכנס לפעולה. לא תמיד הוא עושה את זה, אבל אם יש לך קצת מזל - תשאירי הודעה ואני תמיד בודקת ועונה הכי מהר שאפשר... שתהיה גם לך ולכולנו שבת שקטה! ביי! נזבורה

07/04/2002 | 10:06 | מאת: כוכבית

היי נזבורה הצלחתי לתפוס אותך לבסוף :-))))) בואי, אני מתגעגעת אלייך, את חסרה לי. אוהבת כוכבית

05/04/2002 | 18:08 | מאת: ליבי

שבת שלום לכוווולם נתראה מחר

05/04/2002 | 19:20 | מאת: כוכבית

ש-ב-ת ש-ל-ו-ם מה שלומך ליבי? איך היה בים המלח? נהנת מליל הסדר במלון? מחר שבת, איך תבואי לכאן? סוף שבוע נעים כוכבית

05/04/2002 | 00:10 | מאת: שאול

איזה וודקה ? באיזה כמויות ? אני מקווה שלא נהגת בסיבובים של ערד לאחר תדלוק שאול

05/04/2002 | 00:42 | מאת: ליבי

שאול.. הסוג של הוודקה שהיה שם בפאב באותו זמן ערד בא יום אח"כ (היום) לא אני נהגתי - אבא שלי

05/04/2002 | 00:46 | מאת: שאול

לפחות את לא משלמת

04/04/2002 | 21:31 | מאת: ליבי

אני..... :-)

04/04/2002 | 21:36 | מאת: נטע

ה ת ג ע ג ע נ ו . איך היה ? נהנית בחופש? הסחוג שלך היה חסר בפורום...

04/04/2002 | 21:55 | מאת: ליבי

כיף לחזור היה אחלה ים שמש מים זורמים כל הזמן (במפלים בלובי) ועושים קולות שנעים לשמוע עבדנו המון אבל זו עבודה מסוג אחר שמח ועצוב לחזור ב 9 ימים האלה הייתי עם אנשים מקסימים שאת חלקם אני לא אראה יותר

04/04/2002 | 23:13 | מאת: adi

התגעגנו.... עדי

04/04/2002 | 23:16 | מאת: נטע

אוהבת את המינוריות שלך:-)

04/04/2002 | 23:21 | מאת: שאול

עוד מישהו ששמח בחזרתך היום אני מרגיש יותר טוב ועוד יותר טוב כשחזרת שאול

04/04/2002 | 23:22 | מאת: שאול

מרגיש יותר טוב מאתמול ויותר טוב ממה שלפני חצי שעה עם חזרתך שאול

04/04/2002 | 23:27 | מאת: נטע

כמו בתור לקופת חולים... אם אנחנו פה - מצבנו טוב. יחסית.

04/04/2002 | 16:25 | מאת: כוכבית

היי חמודה, תודה על הקישור:-)) אבל עדיין אני לא יודעת למי אני צריכה לפנות, את יכולה לעזור לי? יום טוב כוכבית

04/04/2002 | 16:30 | מאת: HERA

היי, לדעתי, כדאי לך לפנות לפסיכולוג קליני. אם, לדעתו, תצטרכי טיפול תרופתי (אני לא חושבת שאת צריכה, אבל איש מקצוע יוכל לומר לך את זה מתוך הניסיון שלו) הוא יפנה אותך לפסיכיאטר.

04/04/2002 | 16:45 | מאת: כוכבית

היי לקח לי זמן, כי עניתי לך שם......(את יודעת איפה) תודה שאת מבררת עבורי דברים, אני מאוד מעריכה זאת. אני רוצה ללכת למישהו דרך המלצה, את מי אני יכולה לשאול? אני רוצה קרוב אליי, כדי שאני לא אצטרך לנסוע רחוק, ביי כוכבית

04/04/2002 | 13:37 | מאת: כוכבית

היי לכולם:-))) יש לי שאלה חשובה מאוד. אבל קודם כל.....מה שלומך? איך עבר החג??(זה יותר חשוב מהשאלה שלי). ועכשיו לשאלה: מה ההבדל בן פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט ופסיכיאטר? ואיך אני יכולה לדעת למי עליי לפנות???? ביי ויום נעים כוכבית

04/04/2002 | 16:03 | מאת: HERA

כוכבית, עניתי לך בפורום פסיכולוגיה... צירפתי איזשהו קישור...

04/04/2002 | 00:21 | מאת: שאול

לילה טוב ושקט אם לא אחזור

04/04/2002 | 00:22 | מאת: נטע

.

04/04/2002 | 00:22 | מאת: HERA

לילה טוב!

04/04/2002 | 00:05 | מאת: שאול

חדר המחשב מסריח מסיגריות שאני מעשן בגלל החרא שאנחנו מתבוססים בו איך מתגברים על הסירחון של הסיגריות ?

04/04/2002 | 00:09 | מאת: נטע

שאול, אני מדליקה קטורת בבית או שמנים בתוך כן עם נר. אצלנו הבן שלי ואנוכי מזהמים את האויר.

03/04/2002 | 23:21 | מאת: שרון

ערב טוב, אמא שלי מטופלת מזה 5 שנים בכדורים נגד דיכאון. האם יש סיכוי שזה גנטי??אני ממש פוחדת והמצב הנ"ל מכניס אותי לחרדות מכל דבר קטן. מחכה לתשובה תודה

03/04/2002 | 23:25 | מאת: HERA

היי, מכיוון שזה אינו פורום מקצועי כמו ה"אח הגדול" פורום פסיכולוגיה, הרי שהתשובות אינן "מקצועיות". דכאון אכן נחשב לתורשתי, אבל תלוי על איזה רקע. לא נתת מספיק פרטים על הארוע הדכאוני שאימך עברה. עושה רושם (קראתי גם את הדברים שלך בפורום פסיכולוגיה) שכרגע את נתונה במצב של חרדות, ובזה עלייך לטפל. מכיוון שחבל שלא תהני מהחיים רק בגלל המחשבה, שאולי הדכאון ינחת גם עלייך יום אחד...

03/04/2002 | 22:06 | מאת: ש נ ה ב

היי דרלינג מה שלומך? יש לי ערב פנוי..... אז נכנסתי. נוסעת לטיול מחר ...מקווה שמזג האויר ישתפר. מה איתך?. ש נ ה ב

03/04/2002 | 22:15 | מאת: נטע

היי!!! התגעגעתי, לא התקשרתי כדי לא להפריע להמית היונים:-)) נוסעים צפונה? כדאי להצטיד בשכפ"ץ. איך עברו הימים? מה שלום הצאצא וזוגתו? עד מתי נוסעים? יו, כמה שאלות... ממש תחקיר בטחוני.

03/04/2002 | 22:32 | מאת: ש נ ה ב

יקירתי את יודעת שאת תמיד יכולה להתקשר.... גם אם יש המיית יונים... היא אף פעם לא ברצף!!! אני בעצם אוהבת שזה לא ברצף- כי יש געגוע אח"כ.... קפיש?? אתמול היינו ביחד, אפילו ארוחת ערב עם החייל שלי , לראשונה... החייל וזוגתו הצעירה- הם היונים האמיתיים והותיקים פה בבית... ממש מעורר קנאה הזוג הצעיר הזה, שאוטוטוטו חוגג 3 שנים!! מה שלום הבן שלך? עדיין מגוייס? (אגב- אני צופה כעת בערוץ 3- מומלץ- שירים שעושים טוב בנשמה(ערב לכבוד מייקל ג'קסון...- תציצי).... לגביי הטיול - הכיוון הכללי הוא חמת גדר וצפונה, שהות באחד המצפים, נראה כמה סוער יהיה מזג האויר....מתוכננים לחזור ביום שבת, אבל איננו מקובעים בעניין... האם (לפולניות שבינינו...) זה נראה מסוכן?? וכשכתבת שכפץ- למה בדיוק התכוונת?? ש נ ה ב

03/04/2002 | 20:07 | מאת: נטע

היי, מה נשמע? הולכת למימונה? האם החג נגמר בשלום? אני רואה חדשות ומתבאסת. לא יכולה להפסיק לשמוע ולהתעדכן כל הזמן. חוץ מזה אכלתי טוב בחג, הרבה חמץ, אולי עכשיו יתחשק לי מצות:-) מ-ח-כ-י-ם לליבי שלנו.נכון?

03/04/2002 | 21:34 | מאת: שאול

מה אני עז ?

03/04/2002 | 21:41 | מאת: נטע

היי, סורי, חשבתי עליך אך השארתי זאת לשעות המאוחרות יותר של הלילה. רואה קומדיה בביביסי פריים. "מה יגידו השכנים" מצחיק. מה נשמע? ואיך עברו עליך הימים האחרונים?

03/04/2002 | 23:20 | מאת: HERA

היי, איזה מימונה? עוזרת להורים שלי לרוקן את המטבח (ולא מאוכל..), כי מחר מפרקים לנו אותו... החג עבר - וטוב שכך... לא ממש סבלתי מחוסר חמץ, למען האמת, לא הרגשתי בכלל אווירה של חג. מצות זה משהו, שאף-פעם לא יתחשק לי... ;-) אני כבר לא צמודה לחדשות, אבל קוראת את הכותרות באינטרנט. זה באמת מבאס...

03/04/2002 | 23:32 | מאת: נטע

איזה מטבח הזמנתם? כמה זמן תסבלו?

לפעמים אי אפשר להבין למה הגענו לעולם האכזר הזה ...... לפעמים אי אפשר להבין איך הסביבה הקרובה ביותר אליך כמו בעל - האבא של הילדים שלך יכול להיות גם נורא אכזרי אלייך מערכת הנישואין שלנו במשבר עמוק עכשיו ונכון שגם לי יש חלק בזה וההאשמות לא מופנות רק אליו מה שהוא אולי פחות רואה.... הוא רואה רק את הצד הרע שלי.... אני מנסה בכוחות אחרונים וקלושים איכשהו לשקם את מערכת היחסים העכורה הזו אבל הכל כל כך צבוע וזה קשה וזה נמאס ורע לי כל כך רע לי עם זה הנה אני בת 38 כמעט 39 יש לי שתי בנות עברתי יותר ממחצית הדרך ואני לא מרוצה מהחיים..... לבעלי לא אכפת ממני בכלום - הוא חושב שכל אחד צריך לדאוג בעצמו לאושר שלו הוא יכול לראות אותי שעות בוכה מעצב ושום דבר לא יזיז לו לפעמים חתול פצוע מיילל ברחוב מעלה חמלה... ואני- אם ילדיו כלל לא מעניינת אותו הוא משקר לי על ימין ועל שמאל וחושב שאני אוכלת את כל הלוקשים שלו הוא שוכח את כל השנים שחיזר אחרי בלהט הכל כבר עבר לו לא יודעת אם כבר ניתן לשקם את מערכת היחסים הזו רע לי כל כך את כל השנים היפות שלי בזבזתי ועכשיו מה הסיכוי שלי בכלל למצוא גבר אחר כלבבי אני כבר לא צעירה וגם לא כזו יפה ומושכת כפי שהייתי בעבר ויש לי 2 ילדים למה הוא כזה אטום אליי למה הוא משקר לי לא יכולה לחיות במערכת הצבועה הזו יותר לפעמים נראה לי שכל מה שהוא רוצה ממני זה שאדאג לילדים ואת זה אין ספק שאעשה איתו ובלעדיו הילדים פחות אוהבים אותו כך זה נראה אז עכשיו הוא מחזר אחריהם בלהט .... הוא האבא הטוב שאף פעם לא אומר לא .... שנותן כל מה שמבקשים ,מפנק בלי גבולות - מנסה למשוך אותם אליו וממלא להם את הראש....... אם תמיד אהבו אותי ותמיד רצו אותי כשכל מערכת היחסים הייתה תקינה ביננו הרי שעכשיו המלחמה מתנהלת עליהם וזה רע רע רע רע רע מאוד מה אני אעשה????????? אם לאמא שלו היתה כואבת הציפורן ברגל הוא היה נוסע אליה שלוש שעות כדי למרוח לה קרם אם לאמא שלו הייתה נשרפת נורה בסלון - אותו הדבר היה טס אליה כדי להחליף לה אותה אבל אני??????? אני יכולה שנה לחכות שיתקין לי אהיל אני יכולה לבכות שעתיים ולהיות מדוכדכת שעות והוא אפילו לא ינסה להגיד מילה טובה כאילו שאני קיר...... אתם יודעים מה שיהיה בריא אם אלו הדברים שגורמים לו אושר אם כייף לו לראות אותי בסבלי אז הוא בעצמו מסכן !!!!!!! העניין הוא שאני רוצה גבר אוהב שאוהב אותי ואני רוצה לאהוב אותו זה מה שעוד נשאר לנו בעולם האכזר הזה - א ה ב ה .......

אבישג שלום. כמובן שהמצב לא פשוט אבל את עוד צעירה יחסית ויש גברים ויש כל מיני דברים שאת יכולה לעשות כדי למצוא גבר טוב שידאג לך ולילדות. הרי לא רק את חושבת על גירושים יש עוד אנשים שהתגרשו ושיתגרשו. לדעתי כדאי לך לקחת טיפול זוגי שהמטרה שלו כמו להחזיר זוגות ליהיות ביחד, ללמד איך אפשר לחיות בניפרד איך להפרד. ולדעתי את צריכה להפרד ממנו. ילדים זה דבר מקשר. אבל מצד שני את לא צריכה לסבול כל כך. וניראה לי לפי דבריך שאת סובלת מאוד תאמיני לי שיהיה בחור שיקח אותך וידאג לילדות לכל מחסורן. אבל את אל תתעני כל כך. אל תנסי להחזיר את מה שכבר מזמן אין!!! כדאי לך באמת לקחת את הטיפול הפסיכולוגי שיתמוך בצעדייך. ויקל אפילו במעט על הסבל. לא אבדו לך כל החיים. את עדיין צעירה. ואת עדיין יכולה ללדת. את בת 39 אם את אוהבת את הילדות שלך ואת רוצה שיהיה להן טוב. את צריכה שקודם לך יהיה טוב. שתוכלי להקרין להן אהבה ושימחה. ככה את מקרינה להן את ההיפך. עצב ודיכאון. וההשפעה הפסיכולוגית בעתיד תיהיה קשה יותר. בהצלחה @----)----- איתן [email protected]

נ כון. עדי

03/04/2002 | 16:44 | מאת: HERA

את יודעת למה העולם אכזר? כי יש אנשים אכזריים... אבל בעלך אינו אדם אכזר, אלא רק כלפייך. וזו אפילו לא אכזריות, אלא התעללות נפשית... לשאול איך הגעתם למצב הזה, זה קל - התשובות קשות... כי על הכל את יכולה להסתכל בדיעבד... אני קוראת את מה שכתבת, ושואלת את עצמי - אז למה את עדיין איתו??? את מחפשת גבר אוהב; זה לא הוא!!! זה לא נכון, שבגיל 38-39 נפסקים החיים. את יכולה למצוא מישהו אחר... תסתכלי על אנשים בני 50-60 שמוצאים בני-זוג... אז את לא חייבת להינשא שוב - אבל מגיע לך לזכות באהבה שאת כל-כך רוצה וצריכה. נכון - הוא מסכן, אבל את לא צריכה לסבול בגלל זה.

אבישג, אני כל כך יודעת על מה את כותבת. כל כך קשה לחיות עם אדם שאינו אוהב, אינו מעניק, מכירה על המלחמה על הילדים, את השימוש האכזרי בהם במאבק הזוגי. את עוברת תקופה קשה ומתסכלת ונראה לך כי אין אור בקצה המנהרה. אבל האור ישנו בשבילך, את צריכה לדעת איך להגיע אליו. אני גרושה אחרי שנים שמשכתי את הנישואים וכל זה גם על מנת לא לפגוע בילדים. אהבה אפשר למצוא בכל גיל והיופי נמצא בפנים, ואת תוכלי לפרוח ולגדול במלוא יופיך וחוזקך רק אם תדעי להאמין בעצמך. רצוי שתפני לטיפול כדי לחזק את עצמך וכדי להגיע להחלטה לגבי הקשר הזוגי. כיום יש עורכי דין שמתמחים בגישור וגם תהליך הפרידה יכול להתבצע באופן שיפגע כמה שפחות בך ובילדיך. בכל עת את מוזמנת לכתוב ולהעזר,אפשר גם למייל.

03/04/2002 | 21:55 | מאת: ויוי

היי אבישג, את חייבת לקחת את עצמך בידיים לשנות גישה , את בוכה שעות ומקווה שהוא ישים לב ,,היתנהגותך זו מביאה אותו למצב הפוך ממה שאת רוצה בעצם ,,, הוא פוחד וכלי הנשק שלו הוא בהתרחקות בכעס בביקורת באיומי נטישה ,, ואת מגיבה ביותר זעם כעס ורחמים עצמיים ,,וכל זה לעיני הילדים שלכם!. את חייבת לקום ולעשות מעשה שינוי בגישה לבד או עם עזרה . שיראה את הצד הטוב שלך גם.(ולא רק את הרע כפי שכתבת ,כי את ,גם מיתדרדרת מבחינה נפשית). רצית אהבה ,למה שלא תגרשי את ריגשותיו הרעים אליך באמצעות האהבה החוזרת אליו. בניגוד גמור למה שאת וכולם חושבים ,, כי היתה לכם פעם אהבה . קל להבין את רצונך לקשר חף מסיבוכים ולחצים, אבל רצון כזה הוא ילדותי, האינטימיות עם אדם אמיתי נוצרת רק באמצאות תכנון ועבודה קשה מצד שני בני הזוג. תחשבי איך תוכלי שוב לזכות באהבתו ובתודתו אליך ,,,,,,רק אם,,תגיבי לצורך שלו ,!בהבנה ובתשומת לב ,ותלבנו בעיות וכעסים. ברגע שתמלאי דרישות כדי לשכך את הרגשתו במשך תקופה מסוימת ,את תיווכחי שהוא יהיה חבר הכי טוב שלך וגם אהוב. תעבדי קשה על הזוגיות שלך , ואז ירגע הצורך לספק את הצרכים שלך לאהבה . תפיקי את הטוב ביותר מהמצב הרע הזה ,בכך שתתחיבי לשנות גישתך .(ואולי הסכם והסדר גם איתו). תדאגי לו , תנסכי בו הרגשת ביטחון , ותגלי חיבה אליו ,ותעזבי את מאבקי הכח . הוא אדם אחר ממך אך שווה ערך לך ,,ובעל מחשבות וצרכים משל עצמו , הוא צריך להפוך בעניך מאוביקט לסובייקט. ורק כך האהבה יכולה להיתקיים.--אהבה ללא תנאי. בברכת התמדה ,,והתגברת על המיכשולים שלך ויוי

04/04/2002 | 20:04 | מאת: שמואל סגל

אבישג היי איני יודע אם הדבר מנחם אותך אך למען האמת את מתארת מצב שבו שרויים הרבה מאוד זוגות בכל טווח צבעי הקשת : עו"ד, רופאים, פרופסורים,בעלי מקצועות חופשיים ,פוליטקאים וכו'. בסיטואציה הנוכחית את צריכה לעשות מה שטוב לך ולילדייך (בני כמה הם?) המעגל שאת נימצאת בו הוא מעגל קסמים -במובן השלילי של המילה- ואת חייבת להתנתק ממנו כמה שיותר מהר. חפשי לך מספר דברים שיעסיקו אותך כגון: ספורט ,תיאטרון,חברים ועוד ועוד ועוד. שוחחי עם בעלך והבהירי לו שבדעתך להיפרד מהר ככל האפשר עשי בתיאום עימו חלוקת רכוש הוגנת והבהירי את עמדתך שאת מעוניית להיתנתק בצורה שאינה מעוררת גלים וכו' וכו'. במידה ותשבי בבית ותרחמי על עצמך שאת כבר לא מה שהיית פעם וכו' וכו' לדעתי את לא תצאי מזה. קחי בחשבון שגיל 39 הוא אמצע החיים ויש לך עו הרבה מה להעניק ואף לקבל.אסור בתכלית האיסור להיכנע לתכתיבי המציאות את בהחלט רשאית ויכולה לעצב אותה ע"פ יכולתך ומידת הנכונות שלך. קחי בחשבון שהחיים קצרים מדי ושומה עלינו "לחטוף" ככל יכולתנו. מי שמרכין ראש וניכנע לתכתיבי המציאות מוצא את עצמו בדיוק באותו מקום שאת נימצאת בו היום. בהצלחה !!!!!! בהצלחה !!!!!! בהצלחה !!!!!! בדרכך החדשה

03/04/2002 | 12:14 | מאת: סוקראטס

בבית -קפה ישבתי בבית-קפה ישבתי , דימיינתי שלבד אינני , שאלפי משפחות יושבות ונהנות בחג החירות , שכבר איננו סיוט , שאין כבר פחד להסתובב ברחובות , שכבר יודעים שקט בסימטאות , ובאחווה חיים ערבים ויהודים , ולרגע חוזר למציאות , וחוזר לסיוט , בית-הקפה ריק , ואני יושב לבדי , ומתחולל מלחמה סביבי , שוטרים וחיילים מפטרלים בין חנויות הריקים , רוח נכאים , ואנשים נסים , אינם עוצרים לרגע , אינם יודעים מה יקרה בעוד שניה

03/04/2002 | 12:23 | מאת: נטע

צלפים על הגגות ושוטרים ומאבטחים עם כלבי שמירה מפטרלים, והמון אנשים..

03/04/2002 | 15:09 | מאת: שונית

אני מאמינה שהמצב ישתפר עם הזמן ונכון שאת הנעשה אין להשיב והנזקים שנגרמו כבר לא יתקונו אבל יהיה טוב יותר זה כבר מתחיל ולכן בעולם כזה אכזר בעולם כזה רע מה שנותר הוא פשוט לאהוב את הסביבה (שעוד נשארה....) אהבה מחזקת אהבה עוזרת האהבה האמיתית היא אם כל החיים הלוואי ויכולתי למצוא מישהו שאני אוהבת והוא אותי !!!!!!

03/04/2002 | 17:27 | מאת: HERA

אנשים כבר לא רוצים לצאת החוצה כבר לא זוכרים ימים שקטים. רואים יותר מדים כחולים וירוקים... והשקט ברחובות מעיד על חרדות ופחדים עמוקים. זו הארץ שלנו ונושלנו מרחובותיה שפעם שקקו חיים... "אין לי ארץ אחרת" גם במחיר החיים?

03/04/2002 | 19:26 | מאת: ויוי

סוקראטס ,כל הכבוד אם בבית קפה לבד ישבת סימן שבחיים בחרת .,,,,,,,, למה לתת לאויב לשמוח , התקשורת מלבה העינינים בזה שמצלמת אנשים מפחדים, אך הרב לא כאלה ,,,,הולכים הם לבתי קפה ולעבודה וימשיכו הכל, על אפם וחמתם של הרוצחים. למרות מה שמיתחולל בחוץ נאמן ואדם אמיץ לא תיפול רוחו אפילו במחיר המזעזע של פיצוץ אנו נילחמים על מקומנו במדינה, בידיעה שזוהי תקופה היסטורית ואנו רוצים להיות כתובים בה כמנצחים בלבד. ויוי.

03/04/2002 | 09:51 | מאת: נטע

.

03/04/2002 | 10:48 | מאת: קוקי

כן בהכרה מקווה שרגוב כבר לא

03/04/2002 | 12:23 | מאת: נטע

קוקי, יומו יגיע, אל דאגה.

03/04/2002 | 05:25 | מאת: אמנון

ישראל היא ללא ספק מדינה דמוקרטית ורשאית בהחלט להתהדר עדיין בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". אין עוררין שהבחירות הן מאבני הפינה של הדמוקרטיה, ואכן בכל הדמוקרטיות המערביות נערכות בחירות במועדים קבועים ותוצאותיהן קובעות מי יהיה הנשיא, מי יעמוד בראשות הממשלה, ומי תהיה המפלגה הגדולה ביותר. ישראל אינה נבדלת מכל דמוקרטיה אחרת בעולם כשמדובר בקיום בחירות חופשיות וסדירות. בעבודה זו אציג כמה מושגי יסוד שהם מושגי מפתח בנושא האזרחות וכמו כן מושגי יסוד המשתייכים לחוק חוקה בממשלה ובכנסת ישראל. בהמשך אני אציג את הסיפור אשר בחרתי כסיפורי האישי והוא נושא הבחירות, ואנתח אותו ולבסוף אסכם את נושא הבחירות כחלק מאזרחות טובה.

03/04/2002 | 16:28 | מאת: HERA

שמחה לקרוא שכתבת עבודה בנושא המזרח התיכון! אבל פה זה לא המקום להציג אותה! זה לא פורום שעוסק בדברים הללו...

03/04/2002 | 00:10 | מאת: שאול

.

03/04/2002 | 00:18 | מאת: אמילי

כן.

03/04/2002 | 00:24 | מאת: HERA

שאול - אני פה לזמן מה... אמילי - נפגשנו פעם? למיטב זכרוני לא... אז WELCOME לביתנו הצנוע :-)

03/04/2002 | 00:25 | מאת: שאול

שלום אמילי אתה נמצא או את נמצאת ? אתמול הרגשתי על הפנים היום קצת התאוששתי שאול

01/04/2002 | 23:43 | מאת: HERA

???

02/04/2002 | 00:08 | מאת: שאול

אני

02/04/2002 | 00:11 | מאת: HERA

יופי... מעניין איפה כולם...

01/04/2002 | 17:40 | מאת: אנונימי

שלום רציתי לשתף אתכם בחוויות לא כל כך נעימות שמלוות אותי במשך כל היום וכל יום אז ככה אני בן 22,לפני שלושה חודשים הייתי בח"ול לצרכי מכינה אקדמאית,הכרתי שם את חברתי שהיא ישראלית שכבר התחילה את שנת הלימודים הראשונה ,היתה לנו תקופה יפה מאוד. אני סיימתי את המכינה והיא את הסמסטר הראשון וחזרנו לחופשה הגדולה שלי והקצרה שלה עד לסמסטר ב' . כמו שאתם כבר מבינים היא כרגע נמצאת בלימודים לסמסטר השני ואני מחכה לסוף אוגוסט,העניין הוא שאנחנו עדיין ביחד אך עוברות עלי תחושות לא נעימות במשך היום של פחד מה יקרה אם.....? הדבר המוזר הוא שאני סומך עליה בעיניים עצומות אבל בכל זאת לא שקט ונורא מודאג אני מבין שזה גם דבר הדדי אך האם יש פתרון שישפר את ההרגשה? לפעמים אני נכנס לתיסכול עמוק שלא מאפשר לי לנשום לרווחה מה עושים? תודה אנונימי

01/04/2002 | 20:27 | מאת: ליהי

למחשבות אובססיביות יש טיפול תרופתי, השאלה היא אם זה באמת עד כדי כך חמור, שאתה כל היום מתעסק רק בזה עד כדי כך שאתה לא יכול לתפקד. בסך הכל, לכולנו יש פחדים שיבגדו בנו, אבל רובנו מצליחים לחיות "בשלום" עם המחשבות האלו... בגידות כשהן כבר קורות זה בדרך כלל אחרי תקופה ארוכה של חברות ונדיר שזה יקרה בתחילת החברות, כשיש ניצוצות והלב דופק וכל הכיף הזה מסביב. בסך הכל זה מצב זמני, כי עוד מעט אתה עובר לחיות איתה, שם, יחד .

01/04/2002 | 23:21 | מאת: HERA

לילה טוב, כתבת, שאתה מבין שזה גם הדדי... ז"א שגם חברתך חוששת מאותם דברים? הייתה לך חברה רצינית לפניה? אם כן, גם איתה היו לך אותן תחושות של חוסר שקט? המחשבות על "מה יקרה אם..." מעידות על איזשהו חוסר ביטחון שטמון בך; אדם שבטוח בעצמו, לא ישקע בתוך החשש שחברה שלו תבגוד בו, או תעזוב אותו ככה סתם בלי לומר מילה. אני מניחה, שלריחוק הגיאוגרפי שקיים כרגע גם יש השפעה... בכל זאת, היא שם ואתה כאן. מה שאתה יכול לעשות זה, לפנות לפסיכולוג. הוא יאמר לך, אם הבעיה היא אכן חוסר ביטחון שלך, או משהו "שיגרתי" יותר שמאפיין את רוב האוכלוסיה.

02/04/2002 | 06:59 | מאת: hopeless

היי אנונימי :) קראתי שוב ושוב את הודעתך - ולא הצלחתי להבין: האם אתה מפחד ממשהו ספציפי או שזו חרדה שמציפה אותך ללא יעד וללא כתובת - מין "הולך להיות לא טוב" כזה. חשוב לחדד. הדרך כלל פחדים אינם אובססיביים המחשבות אובססיביות. התחושה של "מה יהיה" ושחייבים לדעת ולשלוט במצב... דברים כאילו.

02/04/2002 | 13:13 | מאת: אנונימי

העניין הוא לא משהו ספציפי אלא משהו יותר כללי,רצות לי כל מיני מחשבות בראש של מה יהיה ואיך יהיה חברתי היא מסוג האנשים שהולך עם הזרם,את חלק מההאנשים שלומדים איתה אני בערך מכיר ויודע שהם עלולים להשפיע עליה לרעה או יתכן ינסו לגרור אותה למעשים שלא הייתי רוצה שיקרו הפחד הגדול שלי נובע בעיקר מחוסר היכולת לבקרה כיוון שהסביבה שבה היא נמצאת כרגע היא יותר דינמית מסביבתי,אך אני משלים עם העובדות אבל לא יכול למצוא לעצמי דרך להקל על שלוותי אשמח לקבל את עצתכם אנונימי

02/04/2002 | 17:51 | מאת: אוהד

גמור עם הקטע אחי.. אתה לא בנוי לקשר כזה..............

01/04/2002 | 16:29 | מאת: HERA

המייל לא הגיע, אבל אני רואה שהדברים הסתדרו כאן.

01/04/2002 | 20:16 | מאת: שאול

ההודעה אודות המייל ב 0:58 לא נכתבה על ידי

01/04/2002 | 14:56 | מאת: ליבי

היי כולם! צודקים בים המלח יש מחשב (של מנהל מזון ומשקאות, לא שלי) קפצתי לראות מה הולך, איך אתם ואיך מסתדרים בלעדיי :-) המון עבודה אבל שמש וים והרבה אוכל וכיף נתראה אחרי החג - עם השיבה לשגרה...

01/04/2002 | 16:26 | מאת: HERA

ראיתי ששלחת לי מייל... אני כבר עונה עליו... אין לכם גשם? כל הזמן שמש? איזה כיף...

01/04/2002 | 11:27 | מאת: ש נ ה ב

היי משעמם פה, ריק פה, ואם כבר מישהו כותב- אז ...כל כך מיותר...... מה קורה פה?. ש נ ה ב

01/04/2002 | 11:54 | מאת: נטע

שנהבוש, אתמול בלילה פרצה פה מלחמת עולם. הלוחמים עיפים אחרי הקרב הממושך וכנראה פרשו למיטתם הלומי קרבות.....

01/04/2002 | 12:01 | מאת: נטע

חלק ניכר מההוריקן נמחק על ידי יוסי. אז כשיתעוררו משנת היופי שלהם, יתהו: "היה או לא היה"..............

01/04/2002 | 00:22 | מאת: שאול סלה

היי נטע ראשית אני לא עסוק כל היום בחיטוט בדפי זהב אם אני הייתי ד"ר רובינשטיין הייתי מוותר על סניגורים כמו מר ענין לציבור אישית אני חושב שמדובר במסתלבט תודה שאול

אין שופטים אדם בעת כעסו, בוודאי שלא בעת אבלו. לא ברור אם מר שאול סלה שכתב את מה שכתב בעקבות הודעות שנכתבו באתר בתגובה לכתבה ב"הארץ" קרא את הכתבה או שמא הוא מתקשה בהבנתה. פנקס הפסיכולוגים שפורסם באתר של משרד הבריאות כשמו כן הוא כולל אך ורק פסיכולוגים. שירות נאה יאה לציבור עשה מר סלה בעבודת בילוש שערך באבן הפינה של בריאות הנפש בישראל, "דפי זהב" והנה הוא גילה ב"דפי זהב" שם של פסיכולוג שאינו מופיע בפנקס הפסיכולוגים. בהערה הפותחת את פנקס הפסיכולוגים רשום שמופיעים בו שמותיהם של פסיכולוגים בעלי הסמכה קבועה. יש להניח, על כן,סביר מאוד להניח ששמו של הפסיכולוג שרשום ב"דפי זהב" יוכנס לפנקס הפסיכולוגים כאשר הסמכתו תהפוך קבועה. אם אותו פסיכולוג מפרסם את עצמו בדפי זהב מבלי להיות פסיכולוג הוא מסתכן בעבירה פלילית. כל עוד הוא יכול להציג בפני מר שאול סלה (שעפ"י הודעותיו בפורום זה ובפורום לטיפול נפשי מסתפק בטיפול תרופתי וכלל לא נמצא כעת בטיפול פסיכולוגי) רישיון של משרד הבריאות על מומחיותו, דיינו (אם נאמץ לעצמנו מילה מהגדת הפסח, שמר שאול סלה בוודאי קרא בקפידה רבה). בדבריה של ד"ר דליה גלבוע, הפסיכולוגית הארצית של משרד הבריאות המנהלת את פנקס הפסיכולוגים, בכתבה ב"הארץ" מצוין בפירוש שבצד חוק הפסיכולוגים, נמצא בהליך חקיקה חוק הפסיכותרפיה. הצעת החוק כוללת בין היתר היתר לעובדים סוציאלים בעלי תואר שני שהתמחו בבריאות הנפש לעסוק בפסיכותרפיה. הקורא הנבון בוודאי יבחין שבפנקס הפסיכולוגים לא כלולים גם רופאים פסיכיאטרים, גם לא (ירחם השם) הרופא הפסיכיאטר שנתן למר סלה טיפול תרופתי) וגם לא - להבדיל אלף אלפי הבדלות - ידעונים, מגידי עתידות, אסטרולוגים ונומרולוגים, יען כי פנקס הפסיכולוגים - מה מצער - כמו שכבר אמרנו כולל רק פסיכולוגים. בפנקס הפסיכולוגים גם לא רשומים עשרות קציני בריאות הנפש המטפלים במסירות בחיילים השומרים על מר סלה ועליי, משום שברובם הגדול הם עובדים סוציאליים שהתמחו בבריאות הנפש, ביניהם גם מר דרור גרין מיועצי הפורום לטיפול נפשי ומנהל אתר הלם קרב, שהתמחה בטיפול בנפגעי הלם קרב ועסק בכך שנים רבות בצה"ל. אני עצמי סטודנט לתואר שני במשפטים הנמצא בטיפול פסיכותרפויטי אצל פסיכותראפיסט שאינו פסיכיאטר ואינו פסיכולוג קליני או אחר, הטיפול עוזר לי מאוד, גמל אותי משנים של התמכרות לתרופה אנטי דיכאונית ועל אף שאני סובל עדיין מדיכאון, השיפוט שלי לא התערפל במידה כזו שאינני מסוגל להבין את מה שד"ר גלבוע אמרה למראיין או את מה שפנקס הפסיכולוגים אמור לכלול. תודה, מר עניין לציבור

01/04/2002 | 00:28 | מאת: נטע

היי, יש כזה כאב וסבל במדינה, באמת שכל שאר הדברים מאבדים מחשיבותם, לפחות לגבי. ריבים מיותרים רק מעלים את מפלס המתח הגבוה ממילא. אני מעדיפה לחשוב ולדבר על דברים אחרים.

01/04/2002 | 08:16 | מאת: לא חשוב

יפה כתבת.........