שתיקות מוציאות אותי מדעתי

שלום, אני בקשר עם מישהו כבר חצי שנה (גילי 30) ויש דבר שמאוד מפריע לי לגביו: האיפוק והשתיקות שלו: יצא לנו כבר מס' פעמים להיות באירועים חברתיים כגון: מסיבת על האש אצל אחותי, חנוכת בית של זוג חברים שלי ועוד.. מוציא אותי מדעתי שאחרי ערב דינמי (של שיחות, צחוקים, אוכל טוב וכו'..) ולאחר שאנו עוזבים את המקום - הוא לא אומר מילה על מה שהיה, לא בדרך הביתה ולא למחרת ולא בכלל. אין שום עיבוד של החוויה שעברנו (מצידו), הוא לא אומר נהניתי/לא נהניתי, לא מביע דיעה על שום אדם/דבר שהיה באותו ערב. מעין תחושה שזה בכלל לא התקיים. לדוגמה, אתמול אחרי מפגש חברתי הוא פשוט שתק מהרגע שנכנסנו לאוטו ועד שהסעתי אותו לביתו (אורך הנסיעה 25 דק'). זה לא נורמלי בעיני שכל מה שהיה לו לומר לי הוא 2 מילים: "לילה טוב". הרגשתי נורא! מעין תחושה של זרות, כמו נהג מונית..אפילו עם נהג מונית שעולים איתו ברכב- מקשקשים כמה מילים.. אני מרגישה שאין לי פרטנר אמיתי, אני מרגישה שאני לא באמת מכירה אותו. איך מכירים אדם? כששומעים את דעותיו בנוגע למה הוא אוהב, מה לא, למי התחבר, למי לא, מה דעתו על איקס דבר שנאמר בשיחה וכו'..ולי אין את זה איתו. גם כשניסיתי לדובב אותו ולשאול אותו שאלות כגון: "היה לך נחמד"? הוא עונה: "היה נחמד" עם ניגון בקול של נקודה סוף פסוק. כלומר הוא נותן לי תחושה שהוא לא רוצה לדבר על כך. גם במפגש החברתי עצמו, אני מרגישה שהוא עוטה עליו מסיכה. הוא מאוד מאופק, מכונס בתוך עצמו אבל חשוב לציין שהוא דרוך ועירני מאוד בקשר למתרחש בשיחה. הוא מעדיף לקחת חלק בתור "צופה" ופחות בתור "פעיל". שכלתני בטירוף, ממעט מאוד במילים, שוקל מילים, לא מתקלף, לא משתף, לא נחשף, לא אומר שום דבר אישי, כמעט ולא אומר משפט שפותח במילה "אני". יש לי תחושה כאילו שום דבר לא נוגע בו, כאילו יש סביבו חומה ענקית. החברים שלי מסביב כולל בני זוגם (וחלקם בני זוג יחסית חדשים) משתפים, מדברים, מספרים על הצלחות וגם מגלים חולשות..בקיצור בני אדם!! והוא..עם מבט של צופה מהצד יוצר אצלי (וגם אצל כמה מחברי) תחושה לא טובה של ניצול (כן, עד כדי כך!!!!..) ומדוע? כי בסוף ערב כזה הוא יודע עלי ועליהם המון דברים אינטימיים ואישיים ואנחנו בעצם לא יודעים עליו כלום. מה גם, שבגלל שהוא לא מדבר ואנחנו כן..הוא כביכול מעניק לנו תחושה שהוא מעלינו ואנחנו פשוט קשקשנים.. לדעתי השתיקות שלו והבחירה לא לדבר או למעט בדיבור הן מכוונות ומאוד מודעות אך לא ברור לי למה הוא עושה זאת. חשבתי על 2 סברות אפשריות: האחת, אולי הוא פגוע ויש לו צלקת גדולה מעברו ובעקבות כך אין לו אמונה באדם באשר הוא והוא מעדיף להשאיר את הקלפים אצלו. השניה, דווקא האיפוק שלו גורם לי לחשוב שמסתתר בתוכו אדם מאוד כעסן ורגזן ואולי אפילו אלים מילולית. כי זה לא נורמלי להתנהג כך.. בלי שום קשר או עם קשר, ברמה האישית ביני לבינו אני יכולה לומר שאני מכירה אותו כבר חצי שנה אך הרבה פעמים שואלת את עצמי מי הוא באמת. אני חשדנית מאוד כלפיו וחשבתי לא מזמן שהבעיה היא בי אבל אין לי ספק שרף החשדות שלי עולה כי הוא בעצם לא מרבה לדבר על עצמו ולומר אמירות אישיות. קשה לי להתנהל עם טיפוס שכזה. אשמח להתייחסותכם.

היי..דבר ראשון מברוק,קשר חדש הוא דבר שהוא מורכב מאוד,הוא יוצר ציפיות שלנו מהבן זוג,והוא גם רצף של שאר מערכות היחסים שלנו. אני חושב שאולי השילוב של כל הדברים הוא התשובה לשאלה שלך.. אולי הוא נפגע בעבר,ואולי הוא שכלתן ,חשדן,אוגר בתוכו כמויות אדירות של כעס ותסכול,אולי הוא בסך הכל ילד בתוכו,אולי הוא מרגיש שאין לו מקום בעולם ,שהוא לא יכול לבטא את המחשבות שלו ואת הרגשות שלו,אולי הוא מפחד מביטול הדברים שהוא אומר.אולי קשה לו לומר את מה שהוא חושב על חברייך כי הוא מרגיש שהוא לא יכול לשפוט אותם.... אני יכול להמשיך עוד ועוד ולתת תיאוריות על הסיבות.. אבל כששאלת אותו על הדברים האלו,מה הוא אמר? יום נעים...

שלום לך מילולי, קראתי את שכתבת.ברצוני לומר לך דבר מה בהקשר לשתיקות מביכות. בסרט"ספרות זולה" יש משפט החרוט בראשי. הוא יצא מפיה של אלילה חד פעמית- אומה תורמן.היא אומרת משהו כמו"שכאשר מגיעים למצב בו התשיקות המביכות הופכות אינטימיות ומסכמות כנראה שבני הזוג אוהבים נורא". יש אצלי מקום שנורא הזדהה עם המשפט הזה. אחרי הכל , כולנו חווים שתיקות עם הסובב , לאו דווקא עם בן זוג, אך כשהסיטואציה מתרחשת עם הפרטנר , זה הופך מעיק , לא טבעי, כך רובנו סוברים. אחזור לסיפורך האישי יקריתי, הכול הוא תלוי מידה. כלומר, איני רואה בשתיקות/מופנמות של אדם תכונה כושלת.נהפוכו, לעתים הפרטנר השני, לוקח על עצמו כאתגר "משימה", בה הוא מנסה אט אט לקלף את העומד מולו. בעדינות ורגישות. לפי תיאוריך זה משהו שמאפיין את הבחור לחלוטין. אני סבורה כי אין להשליך על זה ולהגיע לרמה של חשדות. ניסית בעצמך לתפעל אותו? בשאלות בנוסח" מה דעתך על...?" "אני חושבת ש... ואתה?". יש אנשים שנורא קשה להם להיתפח, הם נורא רוצים.. אך משהו שם בגרון נשאר תקוע והמלל נשאר במחשבה. אני סומכת עלייך שאת בעלת אינטואציה חדה, ושיש בה בכדי לבחון האם זה הדבר היחידי שמרחיק בינכם, או שמא יש מהלכים נוספים אצלו ובכלל בדינמיקה בינכם, ששוברים את האינטימיות ומרחיבים את הזרות(שלדעתי נמצאת בקשר, גם קשר של זמן ממושך. השאלה העקרית לטעמי היא, האם הזרות מאפיינת את הקשר ? האם יש מקומות, בהם את מרגישה סוג של היכרות עמו? האם הוא אכן מנסה להכיר אותך? (מה שמסגיר עקבות שלו).שזה משהו ,שבהחלט איתן לנסות לעבוד עליו תוך כדי שיחה כנה ורגישה. בלי שום קשר לאומה..:) חזרי אלינו.. ערב נעים ובהצלחה , מיכאלה.

אני רוצה לכתוב לך מניסיון שלי עם עצמי הייתי טיפוס כזה שתקן בידיוק כמוהו אף פעם לא דיברתי בחברת אנשים לא הייתי שותפה לשיחות וגם לא אמרתי לבעלי אחרי המפגש אף מילה רעה או טובה והכל מתוך ביישנות והייתי טיפוס סגור נורא הייתי רק מקשיבה למה שמדברים אבל אף פעם לא שותפה גם היום אחרי הרבה שנים שבעלי ואני כבר התגרשנו אני טיפוס מאוד שתקן ורק אם פונים אלי אז אני עונה קצרות ומשתתקת ואני טיפוס מאוד אהוב ומקובל במקומות שאנשים מכירים אותי אני פשוט טיפוס מאוד ביישנית וסגורה בתוך עצמי .שלומי הרה וליבי מכירים אותי ויוכלו להעיד עלי שאני טיפוס שקט וביישן .מקווה שנתתי לך היבט נוסף על אופיו של הבחור שלך .

שלום לך מילולי, קראתי את שכתבת.ברצוני לומר לך דבר מה בהקשר לשתיקות מביכות. בסרט"ספרות זולה" יש משפט החרוט בראשי. הוא יצא מפיה של אלילה חד פעמית- אומה תורמן.היא אומרת משהו כמו"שכאשר מגיעים למצב בו התשיקות המביכות הופכות אינטימיות ומסכמות כנראה שבני הזוג אוהבים נורא". יש אצלי מקום שנורא הזדהה עם המשפט הזה. אחרי הכל , כולנו חווים שתיקות עם הסובב , לאו דווקא עם בן זוג, אך כשהסיטואציה מתרחשת עם הפרטנר , זה הופך מעיק , לא טבעי, כך רובנו סוברים. אחזור לסיפורך האישי יקריתי, הכול הוא תלוי מידה. כלומר, איני רואה בשתיקות/מופנמות של אדם תכונה כושלת.נהפוכו, לעתים הפרטנר השני, לוקח על עצמו כאתגר "משימה", בה הוא מנסה אט אט לקלף את העומד מולו. בעדינות ורגישות. לפי תיאוריך זה משהו שמאפיין את הבחור לחלוטין. אני סבורה כי אין להשליך על זה ולהגיע לרמה של חשדות. ניסית בעצמך לתפעל אותו? בשאלות בנוסח" מה דעתך על...?" "אני חושבת ש... ואתה?". יש אנשים שנורא קשה להם להיתפח, הם נורא רוצים.. אך משהו שם בגרון נשאר תקוע והמלל נשאר במחשבה. אני סומכת עלייך שאת בעלת אינטואציה חדה, ושיש בה בכדי לבחון האם זה הדבר היחידי שמרחיק בינכם, או שמא יש מהלכים נוספים אצלו ובכלל בדינמיקה בינכם, ששוברים את האינטימיות ומרחיבים את הזרות(שלדעתי נמצאת בקשר, גם קשר של זמן ממושך. השאלה העקרית לטעמי היא, האם הזרות מאפיינת את הקשר ? האם יש מקומות, בהם את מרגישה סוג של היכרות עמו? האם הוא אכן מנסה להכיר אותך? (מה שמסגיר עקבות שלו).שזה משהו ,שבהחלט איתן לנסות לעבוד עליו תוך כדי שיחה כנה ורגישה. בלי שום קשר לאומה..:) חזרי אלינו.. ערב נעים ובהצלחה , מיכאלה.