היי שלום לכולם
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
החלטתי לפנות לטיפול לאחר סבל של שנים מדיכאון קבעתי פגישה ואני מפחדת פחד מוות מהפגישה. אני לא יודעת מה לעשות... איך אצליח לדבר?? אני ביישנית ועוד לדבר על בעיותיי זה נראה לי מטורף.. אולי מישהו יכול לעזור לי פה. בבקשה זה דיי דחוף - הפגישה שבוע הבא.
את כבר יודעת שעשית צעד מלא אומץ,ובכלל לא ביישן,בזה שאת פונה לטיפול? לפניי שהתחלתי את הטיפול שאלתי את עצמי את אותן שאלות,והיו לי את אותם הפחדים. תנסי להיות את ,ולאט לאט את תגלי את *לירון* האמיתית . באחד השלבים שאת תעברי את תגלי שלדבר על עצמך,זה דבר הכי טבעי בעולם,וזה כלכך יפה,קסום ורומנטי. אני מחזיק לך ידים . ותעדכני,זה יהיה נחמד לשמוע את ההתקדמות שלך. ב ה צ ל ח ה.
היי לירון, אני חושבת שקיבלת החלטה לא פשוטה, אבל נכונה. אם אפשר לנצח את הדכאון, אז למה להמשיך לסבול ממנו? אני יודעת שלפני הפגישה הראשונה עם המטפל יש המון חששות ושאלות כמו: איך הוא יהיה? מה להגיד? איך להתחיל לספר על עצמי? מה לספר על עצמי? וכו'... אבל מרבית המטפלים מודעים לקושי הזה אצל מטופלים חדשים. מה גם, שבד"כ הפגישות הראשונות הן יותר טכניות (קביעת המסגרת הטיפולית, מידע כללי ואישי על המטופל). והכי חשוב שתזכרי, שטיפול זה לא מרתון כלשהו - הכל נעשה בקצב של המטופל. אם בהתחלה יהיה לך קשה, זה בסדר - המטפל לא ילחץ עלייך "לשפוך" הכל. סביר להניח שהוא ישאל שאלות מסוימות, שעליהן תוכלי לענות כמיטב יכולתך. אחת השאלות הבסיסיות, שסביר להניח שתשמעי (בצורה כזו או אחרת) היא: "מה מביא אותך לטיפול?" את יכולה לבחור איך לענות ועד כמה את מעוניינת להיכנס לפרטים כבר בהתחלה. וכן, מותר לך לומר למטפל שאת ביישנית ושקשה לך לדבר על עצמך. זה אפילו כדאי. בהצלחה, HERA.
קודם כל תודה רבה לכם. אני יודעת שנדרש אומץ לי לקח 7 שנים.. דיי הרבה לא?? אולי תוכלו לספר לי את התנהלות הפגישה הראשונה.. איך זה הולך? מה שואלים??? מה אני צריכה לעשות?? משהו.... אוף איזה סיוט....... למה הנפש צריכה טיפול?? למה זה קורה לי??? אין אפשרות אחרת חוץ מפסיכולוג?? אני לא מבינה...
שלום לך לירון, ראשית , אני חייבת לומר לך כל הכבוד!. על התעוזה על האומץ.עצם קבלת ההחלטה ללכת לפסיכולוג ועצם קביעת התור(בדר"כ מדובר בפער זמן רציני) אלה הם אקטים מאוד מאוד קשים לנו כאנשים(מניסיון). והעובדה שהחלטת לא לוותר לעצמך , על אף הביישנות והפחדים לקבוע תור למטפל , זה הישג אדיר לדעתי. ברוב המקרים לוקח זמן להחישף בפני מטפל, לחוש נוח לידו וכו'. הפחד שלך כל כך טבעי ... באמת. אחד מתפקידיו המרכזיים של המטפל הוא לגרום לך להיות נינוחה מולו. זאת עבודה קשה לשני הצדדים. לירון, תני צ'אנס לעצמך לפחד מעט, לשתוק מולו , להתבייש. הניצחון האמיתי הוא בכך שהחלטת לעזור לעצמך. מכאן הדרך כבר סלולה עבורך.. המון בהצלחה, ודווחי לנו איך היה . אשמח/נשמח לשמוע. יום נהדר, מיכל.
אני אשמח לדווח לכם איך היה.. יש לי רק עוד שאלה קטנה.. שהייתי עצבנית הייתי חותכת את עצמי בידיים. האם הפסיכולוג יבקש לראות זאת??
