פרופסור זיו בן ארי

כתבתי לך על המקרה שאני מורה בבית ספר ושטיפלתי בתלמידה שאינני מכירה וירד לה דם ללא הפסקה מהאף על הידיים שלי זה טפטף...ובטיפשותי לא רחצתי ידיים ואכלתי כריך ונגעתי בעניים ושאלתי אותך אם אפשר להידבק בהפטטיס בי או סי בדרך זו...כתבת לי שהסיכויי לכך נמוך מאוד, אז מדוע כתבת לי ללכת לעשות בדיקת דם וללכת להתחסן? ז"א שכן יש סיכוי שנדבקתי חלילה? שאלה נוספת: יש לי באוזן עגיל שכנראה בצירוף מקרים מעצבן יצר אצלי אינפקציה ופצע מדמם ללא הפסקה..עכשיו גם גירד לי אתמול באוזן בלי סוף ולא הבנתי ממה ולא בדקתי גם, רק אחרי שהגעתי הביתה ראיתי את זה... כאשר טיפלתי בתלמידה שדיממה באף תוך כדי נגעתי באוזן איפה שהפצע המדמם והעגיל והחור שבו נמצא העגיל חשוף...האם המגע בדם שלה הטרי ובאוזן שלי כשיש את החור של העגיל המדמם, מהווים סכנה גבוהה להדבקה? מה הסיכויי להפטטיס בי וסי? דבר נוסף, בכל האתרים כתוב שע"י מגע עם דם יבש אפשר להידבק וגם עי חתכים זהירים, אז אינני מבינה אם יש לי דם יבש על הידיים ואני אוכלת או שיש לי חתכים זהירים, כך לא נדבקים? אנא עני לי בבקשה בהוספת המקרה שתיארתי הסיכויים שלי גבוהים או נמוכים? ואם זה נמוך אז זה אומר שיש סיכוי נכון? אנא ענה לי על שתי השאלות בבקשה..

עם מורה כמוך לא צריך הפטיטיטיס C תשבי בבית יותר טוב ככה תגרמי פחות נזק לסביבה ובטח לעצמך אם ככה נראים המורים של היום שלא שוטפים ידיים ושמים עגילים מדממים באוזן ולא מטפלים בזה מה הפלא שכל החברה "מדממת" והנוער שלנו לא מקבל חינוך כראוי איפה המורים של פעם, שהיה להם אג'נדה השם ישמור ממורים כמוך ולעצם הענין לא קרה לך כלום את סתם פרנואידית

אין שום צורך בפאניקה. שוב, הסיכוי אפסי.הבדיקות הן רק לצורך גושפנקה סופית החיסון איננו קשור לרצף האירועים שתארת אלא לחשיפותיך התכופות