אובדן אב

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

26/06/2011 | 00:48 | מאת: לירון

אבי נפטר לפני כחודשיים. אני בת 37 נשואה עם ילדים קשה לי להגיע לארועים משפחתיים אני מקבלת בחילות וחרדות הקושי הגדול של חסרונו התחיל כעת שאנשים מסביב מרחמים מצד אחד ומצד שני מזמינים אותנו לכל מיני ארועים משפחתיים שאני לא מסוגלת להגיע לשם. אני מרגישה כמה אבי חסר כמה המשפחה נחתכה לי. יש בי עצב גדול מאוד. קשה לי לצאת מהמצב הזה ולשכנע את עצמי שאלה החיים. קשה לי מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

לירון יקרה! צר לי מאוד על אובדן אביך ועל כאבך הכבד.... התגובות שאת מתארת הן תגובות אבל טיפוסיות. אובדן היכולת להינות, הימנעות ממצבים שם נהגתם את ומשפחתך, כאשר אביך היה חי, להתנהל ולהתארח. כל אירוע כזה מחדד את האובדן ואת חסרונו של אבא ומכאיב לך מאוד. אני מציעה לאמר לאנשים בפה מלא: "אני מודה לך מאוד על ההזמנה אך כעת אני אבלה וכואבת. בעתיד אשמח לקבל את הזמנותיך". חשוב לראות שאנשים מסביבך מעוניינים לסייע ולהקל ורובם עושים זאת על ידי הזמנה לאירועים בביתם ומחוצה לו מתוך תפיסה שאולי חגיגות ובילויים עם אנשים יקלו במעט את הכאב והבדידות. למעשה אין יכולת לסייע בדרך הזו למעט במצב בו האדם האבל אכן מעוניין בכך עקב תחושה של קירבה וביטחון בקשר עם המציע. כאשר תסרבי בנימוס תוך מתן נימוק אותנטי ומכבד תראי שהאנשים מסביבך מכבדים את רצונך וצרכייך שלך, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול