אבא נפטר לפני חודש, איך יוצאים מזה???
דיון מתוך פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
אבי נפטר לפני חודש, וכאילו חצי לב שלי הלך איתו, בעיניי אין טעם וממשיות לחיים, כאילו משהו בתוכי מת, כמו כאילו חסר לי חלק בגוף. למרות שאני נשואה ויש לי 4 ילדים איני מוצאת טעם בחיים, השמחה יצאה מביתי מיום שחזרתי מהשבעה, לא מצליחה לחזור לשיגרה, ולא מבינה איך אפשר. בעלי לא מפסיק להתלונן כי תמיד הייתי מחייכת ותמיד שמחה ומכניסה המון שמחה לבית ופתאום הכל חשוך אולי אני צריכה עזרה ואני לא יודעת. אנא עזרי לי.
מירי יקרה! צר לי מאוד על אובדנך הכבד...... את נמצאת בתוך אבל כבד על אובדנו של אדם אהוב ויקר לך - אביך. כאב האבל - היגון, נחשב לאחד הכאבים הגדולים בעבור בן האנוש המתמודד במהלך חייו עם שינוי גדול הנובע באובדנו של דבר יקר ערך: פיזי, רוחני או רגשי. תהליך האבל חשוב ביותר על מנת להבנות מחדשש את חייך ללא נוכחותו הפיזית של אביך (תוכלי לקרוא על מאפייני התהליך ומהותו במאמר שכתבתי כאן באתר דוקטורס). הבעייה בעיניי קשורה כעת לבעלך שאינו מרגיש שהוא יכול להכיל את אישתו השרויה כעת בעצבות ויגון על אובדנה. בעבורך החיים השתנו ואילו בעלך רוצה אותך צוחקת ושמחה כאילו לא ארע מאומה בחייך. אני מיעה שתסבירי לו שתגובת האבל שלך היא בריאה ונחוצה על מנת להתמודד עם אובדנך ואילו עם הקושי שלו עליו להתמודד כאדם מבוגר. איניי יודעת מה מערכות התמיכה שיש לו ועד כמה הוא יכול לאסוף את עצמו להבין שמקומו כעת לסייע בידך בהכלת יגונך (הוא יכול לחבקך, להזמינך לצאת עימו למקומות שיסייעו בידך להקל את כאבך וכד'). הציפייה שתחייכי ותיצחקי, תכאיב לך מאוד כעת .במידה ולא יצליח בעצמו, ניתן לפנות למספר קטן של מפגשי יעוץ זוגי. בהצלחה שלך, נירה
תודה על כל מילות התמיכה והעדוד, המצב הרבה יותר מסובך אבי ואמא גרו באותו בית אך בנפרד (כלומר היו פרודים), תמיד הייתי בקשר טוב עם אבי כי אני אשה מאמינה וכיבוד הורים מאוד חשוב מבחינתי, אך תמיד אימי גערה בי וביקשה לא להיות בקשר עם אבי. כיום אני נמצאת "במלחמה" עם אימי ואחיי שלא היו בקשר טוב עם אבי המנוח אני מאוד רוצה לעשות המון דברים לעילוי נשמתו, אך הם לא מעוניינים, מייד לאחר השיבעה הם "הפכו" את חדרו ומצאו שם הרבה כסף ופישפשו בכל מסמכיו ומצאו צוואה בה הכל לטובתי, כיום הם במצב של איומים עליי ועל משפחתי ובקשה (באיומים כמובן) כי הסתלק מהחצי של אבי לטובת אימי, הייתי אצל רב והראתי לו את הצוואה, בלי לדעת מה היה מצב ההורים והיחס של האחים כלפי אבי (שהיה יחס של ברוגז ואי ראיית נכדיו) הרב המליץ ואמר: "אם זה מה שאבא רצה כך יעשה" , וכך אני חושבת לעשות ואם זאת להשתמש בזה עבור עילוי נשמת אבי. בתודה גדולה על עזרתך ותמיכתך שבוע טוב מירי
נירה, קראתי את מה שכתבת ואני יכולה להזדהות איץך לחלוטין - אבי נפטר לפני כחמישה חודשים ואני מרגישה כי אין טעם לחיים, אני לא מוכנה להתראות עם אנשים, קשה לי מאוד לקום בבוקר לעבודה - אני מעדיפה להיות הרבה לבד. אני נשואה עם 3 ילדים, מצבי הכלכלי טוב מאוד, ויש לי בעל מקסים וילדים מוצלחים אך שום דבר לא משפר את הרגשתי, חשבתי לפנות לייעוץ אבל אני חוששת - אשמח אם תכתבי לי מייל עם הטלפון שלך ואולי נצליח לעודד אחת את השנייה.
אבא שלי נפטר לפני שנה וחצי, ואני חש בדיוק כמוך. עם הזמן, גיליתי והבנתי, שאפשר להמשיך לחיות חיים חיוניים, שלא תוך הדחקת הכאב והצער, אלא שבמקביל לזאת. כלומר: אני יכול לעשות כיף חיים בפאב הקבוע שלי, או שלענג את עצמי בכל מיני דרכים, אבל, בתוך אותם הרגעים, אני גם חש רגעים של צער וכאב נורא, על שאבא שלי איננו איתי בעולם. שני המסלולים אינם מתנגשים, ואינם מנטרלים אחד את השני, ולדעתי והבנתי, אין דרך אחרת, לפחות מבחינתי. נ.ב. אני רווק בן 54, ומה שנשאר לי הם אימי, אחותי והאחיינים שלי, ועצם קיומם, מעניק לי יצר חיים וקיום. אז את, בוודאי ובוודאי, כאמא לילדים, תחושי בקרוב את יצר החיים מתגבר, ואף תרשי לעצמך להינות מן החיים, אבל, זה כמובן לא יגרום לשכחה, או להדחקה, של הצער והכאב על אובדן אבא אהוב ויקר.
תודה על כל מילות התמיכה והעדוד, המצב שלי הרבה יותר מסובך אבי ואמא גרו באותו בית אך בנפרד (כלומר היו פרודים), תמיד הייתי בקשר טוב עם אבי כי אני אשה מאמינה וכיבוד הורים מאוד חשוב מבחינתי, אך תמיד אימי גערה בי וביקשה לא להיות בקשר עם אבי. כיום אני נמצאת "במלחמה" עם אימי ואחיי שלא היו בקשר טוב עם אבי המנוח אני מאוד רוצה לעשות המון דברים לעילוי נשמתו, אך הם לא מעוניינים, מייד לאחר השיבעה הם "הפכו" את חדרו ומצאו שם הרבה כסף ופישפשו בכל מסמכיו ומצאו צוואה בה הכל לטובתי, כיום הם במצב של איומים עליי ועל משפחתי ובקשה (באיומים כמובן) כי הסתלק מהחצי של אבי לטובת אימי, הייתי אצל רב והראתי לו את הצוואה, בלי לדעת מה היה מצב ההורים והיחס של האחים כלפי אבי (שהיה יחס של ברוגז ואי ראיית נכדיו) הרב המליץ ואמר: "אם זה מה שאבא רצה כך יעשה" , וכך אני חושבת לעשות ואם זאת להשתמש בזה עבור עילוי נשמת אבי. אני שמחה שאתה נמצא בקשר טוב עם אמך ואחיותיך, אתה צריך להיות מאושר ולתמוך ולשמור על אימך ואחיותך חזק חזק. בתודה והבנה גדולה על עזרתך ותמיכתך שבוע טוב מירי
אביך היה רוצה לראותך ממשיכה ומתפקדת. זו צוואה לא כתובה. בצעי אותה, אני מאמינה שאם יש חיים לאחר המוות הוא מאוד יתאכזב אם לא תשקיעי בחייך..........
תודה על התמיכה והעידוד מיום ליום שעובר בלי אבי המנוח, שחסר לי כלכך, המשפחה כלומר האמא והאחים ממררים לי את החיים ואותם לא מעניין נכדים ואחיינים הם הורסים הכל ובדרך פוגעים בנפשות של נכדים וחתן כלומר בעלי. עדיין לא יצאתי מזה ואפילו הדמעות הרבות גרמו לראייתי להיחלש אין לי מושג מתי אתחיל להבין שאלו החיים תמיד אני במחשבה שאולי זה חלום ועדיין מחכה שאתעורר, אבל בכל בוקר המציאות האמיתית ללא אבי קשה לי עד מאוד. עוד מעט לבני הבכור יש בר מצווה בעוד שבועיים ואנני מצליחה להיכנס להכנות בשמחה וכולם אומרים זה כיף כל ההכנות לקראת בר מצווה ואני עושה זאת עם הרגשת עצב רבה. תודה על תמיכתכם. שבוע טוב מירי ונשיקות גדולות
תודה על המילים שנוגעות בנשמה ועוזרות מאוד.
מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול
