ציסטוגרפיה

שלום. בתי בת 9.בגיל 5 גילינו שיש לה רפלוקס דו צדדי דרגה2-ונגרם לה עקב כך צלקות ב2 הכליות.אושפזה בגיל 5 בגלל פסודמנוס-קיבלה פורטום כשבוע שהשתחררה עם ציפרוגיס.היתה שנה על טיפול מונע אנטיביוטי-וכך שעד לפני חודש היה לנו שקט אך שוב היה מקרה של פסודמונס ושוב אנטיביוטיקה כול ל ציפרו. נפרולוגית ביקשה לבצע שוב ציסטוגרפיה ועוד כמה חודשים שוב מיפוי כליות. שאךתוי הן: 1.האם ישנה בדיקה אחרת במקום ציסטו-כי הבדיקה פולשנית ולא נעימה ועם קרינה. 2.אם אין ברירה אז בדקתי-באיכילוב זה יבוצע בטשטוש-האם אין סכנה להרדמה ובתל השומר עושים עם נייטרוס את הבדיקה- האם זה מספיק לגיל 9-מאחר והיא זוכרת משהו קטן מפעם הקודמת-כנראה את ריח של הנייטרוס-אני לא רוצה שיהיו לה נזקים גופנים או טראומות. אז מה עדיף לעשות? 3.היא כרגע שוב על טיפול מונע-מקרודנטין ,עד להודעה חדשה-והרופאה ביקשה לפני הצילום 3 ימים לתת שוב ציפרו. לציפרו יש את הרקע הבעיתי-והיא כבר קיבלה אותו פעמיים-האם ידועה לך בעיה בעניין למרות שבב"יח כל הזמן אמרו לי שאין מה לחשוש ? אשמח לקבל את חוות דעתך המקצועית. תודה מראש

שלום רב ! 1. הבדיקה המקובלת היום לאבחון רפלוקס הינה ציסטוגרפיה. הגישה הנפוצה הנה להזליף חומר ניגוד לשלפוחית ולשקף. במספר מקומות מזריקים חומר רדיואקטיבי ואז מצלמים.בבדיקה זו יש פחות קרינה, היא רגישה יותר אך נותנת תשובה פחות מדויקת לדרגת הרפלוקס 2.אני מודע לכך שהבדיקה טראומטית להורה ולילד. לדעתי במידה וניתן להרגיע את הילד הדרך הטובה ביותר לבצע את הבדיקה זה ללא טשטוש או הרדמה. ילדה בת 9 יכולה כבר להבין את החשיבות של הבדיקה.הסיכון בטשוטש הוא נמוך מאוד אך קטן ככל שיהיה עדיין יש סיכון מסוים 3. אינני יכול לשנות את מדיניות הטיפול שהכתיבה הרופאה שלכם.