התנהגות ילדות

שלום שוב, לפני מס' ימים כתבתי שביתי בת 7 מתנהגת בשתלטנות ורוע כלפי חברותיה. אתמול אני חושבת שגיליתי את מקור הבעיה. חברתה הטובה כנראה שולטת עליה וזה הפורקן שלה. גיליתי מכתבי סליחה ותחנונים שביתי כותבת לחברתה שהיא מבקשת ממנה סליחה על כל דבר אפשרי. בסוף כל מכתב היא שואלת "האם את סולחת לי?" ואז החברה עונה כל פעם בתנאי אחר - "בתנאי שניפגש כל הזמן", בתנאי שלא תלכי לילדה X"....בכיתי כשקראתי איך ביתי מתרפסת בפניה. שאלתי אותה מה זה המכתבים והיא החלה לבכות...ואני ובעלי אמרנו לה שהיא לא צריכה להתנצל בפניה, ואם היא לא רוצה להיות חברה שלא תהיה ושזו זכות להיות חברה שלה וכדומה.... ואני מתחילה להבין שהחברה כנראה גורמת לה להתנהג ברוע לחברות אחרות או שזה תוצאה של תסכול. מה לעשות? אני כבר לא יודעת איך להגן עליה , להפריד בניהן ? עזרתכן בבקשה, הבת שלי סובלת מהמצב.... תודה נעמי

שלום נעמי, קראתי את התכתובת שלך עם ירדן, והנה - כמו שירדן רמזה לך - מופיע הסבר אפשרי להתנהגות שפירשת כרוע ושתלטנות. לעצם העניין, חשוב לזכור שהעולם החברתי של הילדים (ובמיוחד של הילדות) רווי יצרים, קונפליקטים, אהבות, קנאות ורכושנות. לא בטוח שכל ההתנהגויות הבעייתיות של בתך מקורן באותה חברה, אך סביר שההיצמדות שלה אליה (את קראת לזה התרפסות) יכולה לשקף בעיות בתפיסה העצמית שלה. ילדים, ממש כמו המבוגרים, מתחברים לדמויות מסוימות מתוך מוטיבציות ספציפיות, שנכונות לזמן נתון. לפעמים, ההתחברות לילד "רע", "בעייתי" או "כוחני" משקפת את המשאלה להיות חזק כמוהו, ולפעמים דווקא את המשאלה לייחס את ההתנהגויות הבעייתיות למישהו אחר. אישית, אני נוטה שלא להיבהל מחברויות משונות כאלה (אלא אם מדובר ביחסי דיכוי נצלניים במיוחד), ולהאמין שהן ידעכו ממילא כשיסתיים "צורך השעה". הייתי מסתפקת בעצה של ירדן, ומשכללת את השיח ביניכן, כך שתוכלי גם לשמוע יותר על מה שקורה לה, וגם ליצור מרחב בו תוכלי לתרום לה מניסיונך ולהביע את עמדתך על מערכות היחסים שהיא יוצרת. השתדלי לעשות זאת ללא שיפוטיות ובאהדה מכבדת. בכל מקרה, נראה לי שאין סיבה לבכות, אלא לפעול לשיפור המיומנויות החברתיות של בתך, ללא קשר להשפעות החיצוניות בהן היא נתקלת ועוד תיתקל. בהצלחה ליאת