בן שנתיים ו 9 חודשים

בני בן שנתיים ו 9 חודשים. אתמול התעורר ב 14:00 בלילה בבכי שיש לו חיה במיטה. הדלקתי אור קטן להראות לו שאין חיה והוא הגיב בצרחות ובהצמדות אלי כשהוא ממש בחרדה, כאילו הוא רואה את החיה עדיין. במשך זמן רב היה קשה להרגיע אותו. לקחנו אותו אלינו במיטה ומידי פעם כרצינו להחזיר אותו למיטה שלו הוא ממש נכנס לסטרס. כי האח הגדול ישן שם, אחרי כשעה הוא רצה לחזור למיטה שלו, אבל כשהתקרב לפתח החדר, שהיה די חשוך כי האח הגדול ישן, הוא רץ בבהלה בחזרה כאילו עדיין פוחד. כל זה התרחש במשך כשעה וחצי עד שהוא חזר לישון, כאשר לפחות ב עשרים הדקות הראשונות הוא התנהג כאילו הוא רואה ממש את החיה. האם זה נורמלי? או מעיד על בעיה פסיכיאטרית?

שלום יעל, אתחיל מהסוף, לא מדובר בבעיה פסיכיאטרית. היכולת להבחין בין מציאות לדמיון, או בין חלום ומציאות עדיין אינה מפותחת דייה. ייתכן שהוא חלם חלום על אותה חייה, או אפילו פירש צללים של אור כאותה חייה ולכן חשש מאוד. וכך, הפחד של בנך היה מציאותי מאוד אפילו אם החיה המדומיינת לא. לכן, אני מציע להתייחס לפחד (ממש כפי שעשית), להרגיע אותו ולחבק אותו. כדי להקטין תגובות כמו הימנעות מכניסה לחדר או שימוש קבוע במיטת ההורים כאמצעי הירגעות, אני מציע לעשות את כל פעולת התמיכה וההרגעה בחדרו. בברכה, קובי.