התפרצויות זעם

אני מחנכת של תלמיד בן 15. לתלמיד יכולות טובות. השנה היו התפרצויות זעם. באחד מהם הופנה למיון בשל התקף פסיכוטי. הוא היה במעקב פסיכיאטרי- חשבו שמדובר באפילפסיה אך שללו. הוריו גרושים. אביו מתגורר בבית הכנסת. מטופל ברווחה ונגמל. יש עם התלמיד בעיות משמעת קשות מאוד, מתחצף. הוא חי במציאות קשה. יש בעיות קשב וריכוז אך ההורים מתנגדים לטיפול תרופתי. האם מקללת את כל באי בית הספר ומזלזלת בנו. אני ממש חסרת אונים.לא יודעת איך להרים את הילד

שלום רווית, לפעמים מה שהכי עוזר לנערים כאלו היא ההבנה של מי ואיפה הם יכולים לקבל עזרה שמותאמת להתמודדות עם הקשיים הייחודיים שלהם. מקרה כזה, עם רקע אשפוזי מצריך טיפול מערכתי רחב הכולל את גורמי הרווחה, טיפול תרופתי, טיפול רגשי ומשפחתי, מסגרת בית ספרית מותאמת ולעתים הוצאה מהבית למסגרת פנימייתית טיפולית . חשוב לגייס את כל הצוות הרלוונטי בבי"ס לישיבת חשיבה בשיתוף גורמי הרווחה. מעורבות הרווחה במקרים כאלו היא קריטית משום שלהותיר ילד כזה ללא טיפול שקול לפגיעה בילד. לכן אני מציע לך להתייעץ עם יועצת בי"ס (ופסיכולוג/ית במידה ויש) ולבחון את הדרכים בהם אתן יכולות להפעיל את הרווחה כדי שהנער יזכה לטיפול לו הוא זכאי עוד לפני תחילת שנת הלימודים. בברכה, קובי.