בעיות התנהגות אצל ילדה בת 10

שלום, בשנה האחרונה בתי בת ה-10 אימצה התנהגות לא ראויה: היא משקרת וגונבת. למיטב ידיעתי הגניבות מתרכזות רק בבית - גנבה מהתכשיטים שלי, איפור, גונבת ממתקים. בחלק מהמקרים היא מביאה את ה"שלל" לבית הספר, אך לעתים היא סתם אוכלת את הממתקים לבד בבית. ברור לי שזו תגובה לאיסורים בבית, יחד עם זאת, כאחראים על הבריאות והבטחון של ילדינו, לא נוכל לוותר על כללי תזונה בריאה, שימוש סביר במחשב וטלוויזיה וכו. אנחנו מעוניינים לקבל יעוץ מקצועי, ויש לי 2 שאלות בנושא: 1. האם מומלץ לפנות לפסיכולוג ילדים או ליועצות התנהגות (דוגמת מכון אדלר). לא ברור ההבדל בין השניים (למעט ההבדל בהשכלה). 2. האם הטיפול בבעיה המתוארת לעיל, כולל שיחות עם הילד? תודה מראש, אלה

שלום אלה, בעולם אידיאלי, היינו מצליחים לעמוד על כל עקרונותינו, לשמור על יחסים הרמוניים עם ילדינו, ולגדל אותם להיות צייתנים, נהדרים ובריאים - ממש כמו שתמיד חלמנו. למרבה הצער, החיים מלמדים אותנו שעל חלק מהעקרונות והערכים שלנו ניאלץ להתפשר, לטובת עקרונות וערכים אחרים. לעתים, הורים שוחרי טוב שמגבילים (למשל) אכילת ממתקים בבית, מגלים שהילדים שלהם הפכו זללני מתוק, אם במחתרת ואם בהפגנתיות. בדומה, הורים שמגבילים שעות מחשב וטלוויזיה בצורה קיצונית, מייצרים ילדים 'מכורים', שמסניפים כל מסך אפשרי, בבתים אחרים או בהיעדרם של ההורים. נדמה לי שהפיתרון, כמו תמיד, טמון ביכולת שלנו לשמור על איזון בריא בין הרצון לשמור על שלומם ובריאותם של הילדים, לבין הרצון לאפשר להם מרחב וחופש בחירה, תשוקה והנאה. במילים אחרות, בסיטואציה נתונה, עלינו החליט (לפעמים בכל פעם מחדש, בהתאם לנסיבות) מה יותר חשוב: עקרונותינו ומטרותינו, או אולי היחסים שלנו עם הילדים. לפעמים - מה לעשות - שני אלה מתנגשים, ואנו נדרשים להחליט. כפי שאת רואה, בתך ירדה למחתרת, כדי לרצות אותך מצד אחד, ולספק את תשוקותיה ודחפיה מצד שני. אני מסכימה מאד עם המחשבה שנדרשת כאן עזרה מקצועית. הדרכת הורים בהחלט יכולה להספיק בשלב זה. מנחי הורים יכולים לעשות עבודה טובה, בכפוף להכשרתם, ניסיונם ואיכותם. במידה ונדרשת התערבות גם עם הילדה, למשל במקרה של גניבות מחמירות, הכתובת היא פסיכולוג ילדים קליני. היתרון של פסיכולוג קליני טמון בכך שהשכלתו והכשרתו מוכחים וברורים. במקרה של יועץ שאינו פסיכולוג - עלייך לוודא שמדובר באדם שהוכשר היטב לתפקידו במוסד מוסדר ומוכר. בהצלחה ליאת

ליאת, קודם כל תודה רבה על תשובתך המהירה. אני מרגישה שאולי יש צורך בכמה הבהרות. בבית תמיד יש חטיפים וממתקים וילדיי יכולים לקבל קינוח, אך בתנאי שאכלו ארוחה בריאה ומזינה. בימים הרגילים הם מקבלים קינוחים בצהריים ובערב. הבעיה היא שיש המון ילדים שמביאים ממתקים לביה"ס כארוחת 10, וכאשר בתי גנבה ממתקים היא הביאה אותם לבה"ס כדי להראות שגם לה יש. ההגבלה על הטלוויזיה היא שלא צופים בתוכניות שאינן מיועדות לגילה, לרבות תוכניות ריאלטי. בבית שלנו אין כבלים (אף פעם לא היה). יחד עם זאת, אנחנו רואים סרטים במחשב ומבקרים לעתים קרובות בקולנוע. ההגבלה על המחשב גם מאוד ברורה - אין מחשב בחדר. בתי יודעת שהסיבה לכך היא "אנשים רעים שמנסים לפגוע בילדים דרך האינטרנט". אין בכלל הגבלה על שעות שימוש במחשב כי הדבר לא מנוצל לרעה. המגבלה שהכי קשה לבתי היא היעדר של סמרטפון - יש לה טלפון פשוט, כאשר לכל הילדים בכיתה יש טלפון חכם. הסיבה להחלטתנו היא שימוש לרעה בווטסאפ. משיחותיי עם אמהות אחרות הבנתי שילדים פותחים קבוצות ושולחים/מקבלים מאות (!) הודעות כל יום. חלקם ממש מכורים לעניין. אי לכך, אנחנו מרגישים שהמגבלה הזאת עיקרונית ונחוצה על מנת לשמור על בריאותה של בתנו. האם, לאור האמור לעיל, את חושבת שהמגבלות שלנו מוגזמות? האם להערכתך אנחנו צריכים לוותר על חלק מהעיקרונות? האם יש אפשרות להציע לה אלטרנטיבות אחרות? אנחנו חשבנו להציע לה לקנות בגדים חדשים או כמה תכשיטים כדי שתוכל להרגיש יותר טוב עם עצמה. האם, להערכתך, זה יכול לעזור?