ילדה בת 3 מתחצפת לאמא

שלום, יש לנו בת מקסימה ומאוד ורבלית ואינטליגנטית בת כמעט שלוש. היא אומרת לי (אבא) כמה פעמים ביום "אני אוהבת אותך אבא", אומרת שהיא אוהבת את אח שלה (בן שנה וחצי), אומרת שהיא אוהבת את הכיסא האדום החדש שקנו לה... רק לאמא שלה היא דואגת להגיד פעם בכמה ימים "אני לא אוהבת אותך. אני אוהבת רק את אבא", ומרשה לעצמה גם לתת מכה לאמא. אמא מגיבה באיפוק, אומרת "זה מעציב אותי לשמוע אבל שתדעי שאני מאוד אוהבת אותך". גם אני דואג להגיד לה שזה לא יפה להגיד דבר כזה לאמא, ושאמא שלה אוהבת אותה מאוד, וגם שאסור להרביץ בשום פנים ואופן לאף אחד, בטח לא לאמא. איך ניתן לשנות את המצב הזה? האם צריך להגיב בצורה אחרת? תודה, אורי

שלום אורי, אני מבין את התחושות הלא נעימות שהתנהגותה מעוררת בכם, אך אני חושב שחלקן המכריע נובע מפרשנות לא נכונה שלכם את הסיטואציה. כשילדה משתמשת באלימות (לא משנה כלפי מי) יש להציב לה גבול, לומר שזו התנהגות שאינה מקובלת ולהציע לה תגובה חלופית. כשהיא אומרת שהיא אינה אוהבת את אמה, אתם מעניקים למילים שלה פרשנות ששייכת לעולם המבוגרים, אתם מגיבים מתוך המקום הזה ומגדירים את זה כ"חוצפה". הילדה מזהה שזה נושא רגיש, מעורר אתכם לתגובה ומעניק לה תשומת לב. במקום זה, אני מציע לא להיכנס לעימות, לומר משהו בסגנון של "את חופשיה להחליט את מי את אוהבת ואת מי לא, אמא בכל מקרה תמיד תאהב אותך". לא לנזוף בה, לא לבקר אותה ולא לעורר בה אשמה. ככל שאתם תתייחסו לזה ברצינות ובחומרה, כך היא תמשיך בהתנהגות הזו. פשוט להרפות... חשוב להבין שזה שהיא אומרת שהיא אינה אוהבת את אמא, לא אומר דבר על רגשותיה כלפיה. באופן כללי אני מאמין שהמרחב הרגשי של ילדינו הוא מרחב פרטי ואוטונומי. אנחנו יכולים לדרוש מהם לציית לכללי התנהגות מסוימים, אך לעולם לא נוכל להחליט עבורם אם להרגיש רגש כזה או אחר, בדיוק כפי שאף אדם לא יכול להחליט זאת עבורנו. (ושוב אני מאמין שלמרות ההצהרות שלה היא אוהבת את אמה). בברכה קובי.

אשמח מאוד לקבל תשובה, אנחנו ממש אובדי עצות...