הילד לא מוכן לישון במיטתו

שלום רב,הילד בן שנה ו10 לאחרונה ממש לא מסכים ללכת לישון הן ביום והן בלילה גם כשעייף מאוד,עושים טקס שינה כמו תמיד והוא לא מסכים,צורח ומראה שהוא רוצה לישון בחדר שינה ,בעבר לא היו כאלה בעיות בכלל הוא נהג לומר "בי בי" וללכת לישון בחדרו,היום כל השכבה-מרד!!! היום בצהרים הוא בכה כשעה וללא הצלחה ,אמר ולא התייאש ונכנסנו כל כמה דקות לפי השיטה בסוף הוא נרדם וישן כחצי שעה התעטרר ושוב בכה כחצי שעה ואז נתנו לו לשכב במיטתינו ,זה נמשך כבר כשבוע ונהיה ממש קשה הוא צור ולא מוותר ושורט את עצמו וזורק מוצץ, יש לציין שזה התחיל כי לילה לפני השארנו אותו עם דודה והיא השכיבה לישון,למרות שזו לא ]עם ראשונה,אך לא קורה הרבה, עוד תופעה שלא יודעת האם קשורה הוא ממש בוכה בבוקר בכניסה לגן,למרות שבעבר היה ממש אוהב,עכשיו זה עם בכי ובריחה בחזרה לדלת ,לאחר שהולכים כמה דקות והוא נרגע תודה מראש על העצה

שלום מיה, כל התופעות שאת מתארת הן טבעיות ומבטאות התפתחויות קוגניטיבית ורגשית של הילד. ההתפתחות הזו, לצד שלל הביטויים שלה, מכילה גם חרדת נטישה ופחדים שונים. אני ממליץ לך בחום לקרוא על זה יותר ברשת, יידע יכול לעזור לכם להבין את הצרכים שלו בשלבים האלו. באשר להרדמות, אתם צריכים לקבל החלטה עקרונית האם אתם מוכנים שישן אתכם מידי פעם או לא. במידה ולא, חשוב שתקפידו על כך באופן עקבי למרות מאמציו (שלא פשוט לעמוד בפניהם, בעיקר לא בשעות הקטנות של הלילה...) להגיע למיטתכם. ככל שתגובה שלכם תהיה עקבית, כך היא תהיה צפויה וברורה יותר בשבילו, ובכך תקל עליו לווסת את פחדיו. אתם יכולים לעזור לו על ידי השארת אור קטן, השמעת מוזיקה או שימוש בבובה או משחק אחר שהוא אוהב ויכול לישון איתו (הרעיון כאן הוא שהחפץ מייצג את הנוכחות ההורית ובכך מסייע לילד). בגן אני מציע לבנות מעיין טקס קבוע. לדוגמה, שהיה של דקה שתיים איתו, שלושה חבוקים ונשיקה, שלום דרך הדלת/החלון וכד'. חשוב לא להיכנס לדרמת הפרידה של הילד, לשדר לו רוגע וביטחון. השלב הזה יכול להימשך לאורך תקופה, המשיכו לשמור על קור רוח ועקביות. בהצלחה קובי