בת 3.5 / תגובה לתוקפנות מילולית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב בתנו הבכורה בת 3.5, ולה אחות בת שנה וחודשיים. לאחרונה התרבו מקרים של תוקפנות מילולית מצד הבכורה: היא יכולה להגיד דברים נוסח "לך מפה, קקה" (בסיטואציה של איסוף מהגן, במצבי כעס, וגם ללא שום סיבה נראית לעין), "אתה קקה ופיפי", "לך מפה", ועוד. הדברים יכולים להיות מופנים גם אלינו, ההורים, וגם לילדי גן, כולל חברות טובות שלה שהיא נהנית לבלות אתן. לפעמים הדברים מלווים בצעקות. מהי התגובה המומלצת במצבים אלה? תודה רבה
שלום טלי, ילדים קטנים לומדים די מהר כי למילים מסוימות יש השפעה עצומה - כמעט מאגית - על המבוגרים בסביבה. כאשר ילד מזהה אצל המבוגר תגובה יוצאת דופן למילים מסויימות ("קקי", "פיפי", "טיפש" או "מטומטם"), הוא ממשיך לבחון זאת, ומגלה שניתן להשתמש במילים הללו כדי להשפיע על רגשותיו של הזולת. מרגע שגילו את כוחן הפוגעני של הקללות, ילדים ימשיכו לעשות בהן שימוש בשעת כעס או תסכול. לכן, אני מציעה להפסיק להיפגע או להגיב ישירות למילים הללו, ובמקום זאת - לנסות לכוון למה שנח תחת הדברים. כלומר, לנסות להבין מה הילדה מנסה לומר לך ("אני כועסת עלייך"; "אני עייפה ועצבנית"; "אני מקנאה באחותי"; "לא בא לי להתחלק עכשיו עם החברים", וכד'), ולשם לכוון את תגובותייך. חושבת שתצליחי? ליאת