ילדה בת 3 - פגיעה מאוד וחסרת בטחון

שלום בעוד חודש ימלאו לבתנו 3. ילדה נורמטיבית, שמחה וחכמה. כרגע בגן פרטי חם, בספטמבר הבא אמורה להיכנס לגן עיריה. הבעיה לגביה שהיא מאוד מאוד פגיעה, בכל סביבה שהיא, וחסרת בטחון עם סביבה שאינה מוכרת. דוגמאות: חוזרת מהגן, ומתלוננת לא מעט שזה נגע לה ביד, וזה דחף אותה, וההוא ירק עליה. התחלנו איתה חוג התעמלות במתנ"ס, פעם בשבוע אחה"צ. לא מכירה אף ילד, למעט ילד אחד. אם מישהו במקרה דוחף אותה, ללא שום כוונה, היא מייד מתחילה לבכות, וצריכה אותנו כדי להירגע. קורה לפעמים שהיא רוצה לשחק או לתת יד לילד/ה, והם לא רוצים, אז היא נעלבת ומתחילה לבכות. בגדול, בעין לא מקצועית, נראה כמו חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך. לא מצליחה להתמודד לבד עם דברים, וזקוקה לנו כי להיחלץ מכל מיני מצבים שילדים אחרים מסתדרים ונחלצים ללא כל בעיה. בספטמבר 2014 אמורה להיכנס לגן עיריה, ואנחנו חוששים שש, כאשר כבר לא יהיה לה את החום והמגננה שהיא "נהנית" מהם היום, תצטייר כחלשה בעיני הילדים, ובשל כך עלולה לסבול. ילדה ראשונה, במאי 2014 אמורה להצטרף אליה אחות קטנה :-) אנחנו מעוניינים לקבל ייעוץ, ולא יודעים כלל לאיזה תחום ולאיזה גורם עלינו לפנות כדי לעזור לה להשתפר בנושאים הללו. תודה רבה

שלום גילי, ראשית, מרגישה צורך להפריך (שוב!) את המיתוס לפיו גן עירייה אינו מקום "חם ומגונן" כמו הגן הפרטי. יש גננות טובות ופחות טובות בכל מסגרת, ועלינו לבחור עבור הילד שלנו את הטוב ביותר במסגרת האפשרויות. קשה לדבר על ילדה בת שלוש במונחים של "דימוי עצמי נמוך". הדפוס שאתה מתאר יכול להיות תוצאה של הגנת-יתר או פינוק מצד ההורים, ואתם מעריכים נכון את הצורך בייעוץ, דווקא לקראת הלידה הקרובה (פחות בשל המעבר לגן עירייה). הכתובת לייעוץ היא פסיכולוג ילדים מנוסה. בהצלחה :-) ליאת