דואגת לבני-חוסר אינטרקציה עם חברים

שלום, בני בכיתה ז בן 12 חכם ונבון,מאוד וורבלי ואפשר לשוחח איתו על הכל, הביטחון העצמי שלו לא גבוה, לעומת ילדים אחרים הוא לא כל כך בוגר כמוהם גם איננו מבין כל כך "קודים" חברתיים לבני אין חברים וגם אם יש לו מידי פעם אחד או שניים הוא לא יודע לשמור על קשרים, מה גם כשהקבוצה הינה גדולה מידי הוא אחרי שעה חוזר הביתה. כל יום שעובר הוא נשאר לבד בבית מול המחשב ולא רוצה לצאת, בינתיים הילדים מתגבשים ביניהם לחברויות ובני לא מוצא את עצמו, אנחנו משפחה מאוד תומכת ואנחנו לא יודעים כיצד לנהוג, האם זה נכון להגיד לו להזמין חבר ולהדריך אותו אבל זה יוריד לו את הבטחון או להפסיק ולהניח לבני עד שימצא את הדרך,אבל אז ישב שעות במחשב, לא יצא החוצה חוץ מלחוגים שנמצא בהם. מאוד כואב לי כאמא לראות שבדיוק בגיל שאמורים להיות חברים לבני אין את החברה שהוא יוכל לצאת איתם, לישון אצלם וכו'. מה לעשות?

שלום עדי, אני מבין את הדאגה שלך וחושב שהיא במקום. למרות זאת, אני תוהה איך הילד מרגיש, האם נוח וטוב לו כך או שהוא מרגיש בחוסר? כדי לסייע לו חשוב להבין לעומק את הגורמים למצב, אופי הקשיים בהבנת סיטואציות חברתיות, הימנעות מסביבה רועשת או עשירה בגירויים (קשיי וויסות), בעיות התנהגות שונות שגורמות להתרחקות בין הילדים, בשלות רגשית, בטחון עצמי וכד'. אני חושב שכרגע המטרה היא לחזק את הילד ולחשוב על סביבה בה האינטראקציות יוכלו לספק לו חוויה של הצלחה ומסוגלות. ניתן, בעדינות, לעודד אותו להזמין חברים אליו. במקביל, אני חושב שכדאי לכם לפנות לפסיכולוג/ית קליני כדי לבצע הערכה מקיפה יותר, להדריך אתכם ולשקול אפשרויות טיפול, בין אם טיפול פרטני או קבוצה למיומנויות חברתיות. הקשיים שאת מתארת ניתנים לטיפול וחשוב לטפל בהם מוקדם ככל האפשר. טיפול בגיל צעיר יכול לחסוך המון כאב ופגיעה בדימוי העצמי בעתיד. בברכה, קובי