ילדה בת 3 ושלושה חודשים עקשנית

שלום, בתי בת 3 ו-3 חודשים עקשנית ביותר, עם בעיית התנהגות. יש לציין שיש לה עיכוב התפתחותי שפתי. היא מתעקשת על כל דבר קטן ובוכה אם לא מקבלת את מבוקשה. כשזה קורה היא בוכה מרביצה שוכבת על הרצפה, לא מקבלת לא. ואני מנסה בהתחלה להסביר לה ברוגע ובשקט, אבל אחר כך אני מוצאת את עצמי כבר כועסת וצועקת עליה וזה לא עוזר. יש לציין שאנחנו כרגע גרות עם הסבתא עד שנעבור דירה עוד מעט. והסבתא לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה ולוקחת ללב כשהיא שומעת אותה בוכה או מתעקשת. כמובן שכשאני אלא מסכימה לתת לילדה את מבוקשה היא פונה לסבתא. אני כבר אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. אשמח לתשובתך. תודה

שלום קרן, לדעתי, השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לגייס את הסבתא לתהליך. להסביר לה, שהבכי הוא הדרך של בתך לגייס אותה ולשבור את הגבולות שאת מנסה להציב לבתך. ילד שמרגיש שהוא שובר גבולות בקלות הוא ילד שמרגיש שהגבולות האלו (והמבוגרים בסביבתו) לא מספיק יציבים וחזקים כדי להגן עליו. תביע הכרה בקושי שלה, אך לצד זה הסבירי לה שזו היא טובת הילדה, את יכולה לעזור לה בכך שתתני לה משפטים קבועים, כך שלא משנה מה היא מרגישה כך היא תגיב. משפטים כמו- "גשי לאמא, היא מחליטה בעניין הזה" וכד'. דבר שני, הכעס שלך משדר חולשה וחוסר אונים לילדה. ברגע שאת כועסת, היכולת שלך לחשוב בהגיון נפגעת והכעס שלך הופך לחיזוק חיובי עבור הילדה, חיזוק המקבע את ההתנהגויות אותן את רוצה להכחיד. במקרה שלך, זה נשמע שבתך פשוט נוקטת באסטרטגיות שעובדות ומשיגות את מבוקשה. לסיכום, אני ממליץ לך לנקוט בכמה צעדים: 1. להדריך את הסבתא. 2. לחזק התנהגויות ודרכי תקשורת רצויות אצל בתך. להעניק לה תשומת לב גם ובעיקר כשהיא מצליחה להביע את עצמה בדרך הרצויה. 3. לגלות איפוק והבנה למצוקתה, לצד הצבת גבול ברור ועקבי. בהצלחה קובי