בת 4

שלום ליאת, אני מודה לך על תשובתך לגבי התמודדות עם תופעות כמו: בריחה ברחוב, לא מוכנה לבצע פעולות שגרתיות כמו התלבשות, מקלחת וכו . למעשה בתי בחודשים האחרונים מורדת לחלוטין כולל סצנות ארוכות של התפרצוחות זעם. בימים האחרונים שיניתי אסטרטגיה והפסקתי לבקש כמה פעמים, להתחנן לשחד, להסביר ולשאול אותה למה היא מתנהגת כך. למעשה בכל מצב של אי ציות, אני לוקחת אותה בלי מילים בתקיפות ומבצעת איתה את הפעולה, לפעמים היא נכנעת ולפעמים נאבקת. בסופו של דבר, יש לי רגשי אשמה איומים ואני לא יודעת אם להמשיך בדרך זו או לפעול באחרת. יש לציין שהמרידה העא גם נגד בעלי . בתודה מראש

שלום אורי, אם תנצלי את הזמן שהתפנה בתבונה, לא תחושי אשמה. אם קודם שיחקתן את משחקי הכבוד ומאבקי הכוח, הרי שעתה את מקצרת את הזמן, מכתיבה את הכללים ופועלת. את מרחב הזמן שהתפנה תוכלי להקדיש לפעילויות משותפות מהנות, כמו קריאת סיפור, משחקי קופסא, צפייה משותפת בטלוויזיה, וכד', תוך שאת מציינת "כמה כיף איתך ככה, אחרי שהתקלחנו צ'יק צ'ק, ונשאר לנו המון זמן לבלות יחד במקום לריב". תוכלי לומר זאת *גם אם* המקלחת או ההתלבשות נעשו בכוח נגד רצונה. כאשר הזמן המשותף שלכן יהיה ברובו בילוי נעים ולא מאבקי כוח, רגשות האשמה שלך ייעלמו ממילא. בהצלחה ליאת