בת 4

שלום,בתי בת 4 והיא פחות ופחות מקשיבה לי וכל התארגנות איתה (הלבשה, סירוק וכו), הופכת למתישה. היא בורחת וצוחקת ומסרבת באמתלות שונות (רוצה שמלה רק ורודה , רק נצנצים..). כל הסברי בקשותי ואיומיי, הם לשווא. מהי דרך הפעולה הנכונה? עייפתי מאיומים ואני רוצה לבסס קשר נעים והרמוני עם בתי וחא על בסיס איומים וכוחניות. תודה רבה.

שלום אורי, בתך ואת - שתיכן יחד - לוקחות חלק במשחק עם חוקים וכללים, משחק אשר בו כל אחת בתורה ממלאת את חלקה הצפוי מראש. היא עושה את מה שיפעיל את בקשותייך, כעסך, ואפילו את איומייך (שככל הנראה אינך מקיימת). את, מצידך, מגיבה בדיוק בהתאם לציפיותיה, מתרגזת במקומות הנכונים, כועסת, מבקשת, מאיימת, ולבסוף מותשת ונכנעת. קשר נעים והרמוני, ממש כמו בתזמורת מיומנת, מתאפשר רק כשיש מישהו שמנצח על העניינים: אומר למנגנים מתי לנגן ומתי לשתוק, מתי לנגן מהר ומתי לאט, מתי חזק ומתי חלש. תזמורת שחבריה אינם מצייתים למנצח נשמעת רע, צורמני ומאד לא הרמוני. לכן, לתפיסתי, הדרך להימנע ממה שקורה ביניכן, קשורה ליכולת *שלך* לבחור את המלחמות בתבונה. להניח למאבקים לא הכרחיים, בעוד בדברים העקרוניים - להפעיל את סמכותך כהורה, להימנע מדיבורים/תחנונים/איומים, ופשוט לפעול. אם אינה רוצה להתלבש, קחי אותה לגן כמו שהיא, גם אם תצטרך להתלבש במכונית או בגן. או לחילופין, הישארי בסלון בשקט (אם יש לך את הזמן), ואל תשתתפי במשחק. כמו בהרבה מקרים דומים לשלך, אני ממליצה מאד על הדרכת הורים קצרה עם פסיכולוג ילדים מנוסה, שיכולה לקדם מאד את התהליך ולתת לך כלים ספציפיים לנסיבות הפרטיות שלכן. בהצלחה ליאת