קושי בכניסה לגן

אני אם לשתי בנות כשהבכורה בת חמש וחצי ועלתה לגן חובה. זו לה השנה השלישית ועדיין היא מאד בוכה בבוקר ומסרבת להכנס לגן. בין שאני לוקחת אותה ובין שבעלי לוקח אותה היא בוכה ומשתוללת ולא נשארת מרצונה בגן והסייעת פשוט מחזיקה אותה כדי שנוכל ללכת. ניסינו טבלאות פרסים שיחות ושום דבר לא עזר. אשמח להצעה מה עלי לעשות או לאן לפנות.

שלום, לא ציינת האם בשנים הקודמות קשיי ההסתגלות חלפו בסופו של דבר, או שתמיד היה בכי בבוקר. אם תעייני בפורום שלנו, תראי לא מעט פניות דומות, האופייניות לתחילת השנה במוסדות החינוך. הילד של רויטל מתקשה להיפרד אפילו בכיתה א', ועדיין, אין בכך שום דבר חריג או מדאיג. גם הסרבנים הגדולים מסתגלים בסופו של דבר, ומפסיקים לסכות. ובכל זאת, כבר נתקלתי בילדים שבוכים בפרידה עד יולי, פשוט כי משהו במערך התגמולים מחזק את ההתנהגות הזו. במקרה כזה, הדרכת הורים קצרה (ואולי גם הדרכה לגננת) יכולה לעזור. אם הילד שלך שייך לסוג המתעקש הזה, כדאי לטפל. עד אז, נסי לקצר את הפרידה למינימום, ולא לדון בכך לפני, אחרי או תוך כדי האירוע. אל תציעי פרסים ומתנות ואל תנסי לפתור את הבעיה בכל מחיר. לפעמים דווקא השלמה שקטה עם " סגנון הפרידה של הילד", מוציא ממנו את העוקץ, ועוזר לילד לוותר עליו לטובת התנהגות בוגרת יותר. בהצלחה ושנה טובה ליאת