ילד בן 3 שמרביץ בגן

שלום! בני בן 3 והוא מבין הקטנים בגן של גילאי 3-4, זה גן חדש. לפני 3 שבועות החל הגן ולאחר כשבוע הגננת אמרה שהוא שרט את אחד הילדים .לאחר מכן קבלנו עוד תלונות על הכאות\שריטות או נשיכות. עניין הנשיכות הפסיק, אך עניין ההכאות\שריטות ממשיך לטענת הגננת. אף המפקחת קבלה תלונות מהורים וטענה טענה זו. השאלה והבעיה הגדולה שלנו, שאנו רואים בו ילד מקסים ודי לא מקבלים את הדברים, כיוון שעשו ממנו ממש 'חיה', מה שאנחנו יודעים שהילד שלנו הוא לא כזה! אנחנו רואים את התנהגותו עם אחיינים או ילדים אחרים, הוא ילד מאוד חברותי ומאוד נותן מהדברים שלו ומהמשחקים שלו. אנו מודעים לכך שקיימת אצלו בעיה שקשה לו מאוד לשבת ואנחנו חושבים שפשוט לא שמים לב למה שקורה שם בגן ולא מפקחים ומחנכים בשעת מעשה, כי לא ייתכן שהילד מרביץ כל יום ולא מצליחים למנוע זאת ממנו. הם מצפים שנגיד להם מה לעשות. עוד דבר שחשוב לציין, הוא ילד יחיד ומקבל המון תשומת לב, חום, אהבה והמון פירגונים על דברים טובים שעושה. אשמח מאוד לקבל חוות דעת מקצועית לגביי זה תודה רבה!

שלום עידו, זה לא פשוט עבור הורים לשמוע תלונות שכאלו על ילדם, זה יכול לעורר המון רגשות כמו רצון לגונן עליו, להחוות כביקורת על ההורות שלכם, מחשבות על מה שגורם לו להתנהגות הזו וכד'. במיוחד כשאתם מכירים טוב את הילד ויודעים שלא כך הוא מתנהג במקומות אחרים. אני מבין ומקבל את כל זה, אבל חשוב לעשות את ההפרדה ולהתייחס למציאות כפי שהיא. אתה אומר "אנחנו רואים בו ילד מקסים ולא מקבלים את הדברים", חשוב להדגיש שאין קשר בין הדברים. כהורים חשוב להפריד בין ההתנהגות לאישיות גם כלפי גורמים חיצוניים וגם כלפי הילד. ילד שבוכה הוא ילד שבוכה ולא ילד בכיין. בנוגע לדברים, חשוב להבין על מה הגננת מדברת. מתי זה קורה, בתגובה למה? האם סתם כך או כשהוא חש מאוים. חשוב להבין את החוויה של הילד בגן, אם הוא מגיב באלימות כזו או אחרת חשוב להבין למה. שלושה שבועות זה פרק זמן קצר מאוד, הילד רק מתחיל להסתגל למסגרת וכבר נאלץ להתמודד עם ילדים גדולים ממנו. אני לא אתפלא אם התגובות שלא הן לא תוצאה של תסכול וחשש ולא של פרץ אלים וספונטני. חשוב שתצליחו לגייס את הגננות לצדכם מתוך ניסיון משותף לסייע לילד בגן, להיכנס לוויכוחים או התגוננות לא יסייעו לילד. נסו לפתוח ערוץ תקשורת למול צוות הגן, ערוץ שיצור מחויבות הדדית להתמודדות עם הקשיים באם יש כאלו. אני מאמין שעם הזמן ועם ההסתגלות ההתנהגויות האלימות יפחתו. אם קשה לילד לשבת, ובגן יש דרישה שכזו, נסו להגיע להבנות עם הגננת על האפשרויות שיש בידה כדי לעזור לו עם הקושי. הדבר החשוב לדעתי הוא לתת לילד להסתגל לגן, לחכות תקופה ולראות אם חל שינוי כל שהוא. במידה ואתם מרגישים שיש כאן משהו יותר גדול מזה, אני מציע להתייעץ עם פסיכולוג/ית ילדים פנים אל פנים. שנה טובה, קובי