קושי חברתי

בני בן 6, עלה זה עתה לכיתה א' יחד עם קבוצת חברים מהגן. נראה שהמעבר הולך טוב והוא שמח ללכת כל יום ונפרד בקלות. יש רק עניין אחד שמפריע לי ונמשך כבר מתקופת הגן. החברים שלו בעצם נפגשים איתו אחה"צ ויושבים איתו בכיתה אך בזמן ההפסקות הוא לרוב משוטט לבדו ולא משחק עימם. לא ברור לי למה? כשאני שואלת עם מי שיחק בדכ עונה שרק צפה באחרים או שלא מוכן לספר,בכלל. גם בגן היה אותו דבר והגננת סיפרה שבפעילות חופשית התקשה למצוא את עצמו והיא נהגה לתווך לו. מה עושים וכיצד עוזרים לו? תודה!

שלום שיר, אני לא הייתי ממהר להגדיר את זה כקושי חברתי. הילד רק עלה לכיתה א', זה שלב מלחיץ מאוד שלוקח זמן להסתגל אליו. בכל מקרה, חשוב להבין האם הילד חש במצוקה? האם היה רוצה לעשות דברים אחרים בהפסקות?. אין ספק שמסגרת מסייעת מאוד ביצירת קשרים או בפעילות חברתית, אך אני מאמין שעם הזמן הילדים ייצרו לעצמם מסגרת גם בהפסקות ואז יהיה לבנך קל יותר להשתלב, במידה וירצה בזה. אני מסייג את הדברים מכיוון שישנם ילדים שצריכים את השקט שלהם בהפסקות, לא כל התבודדות מקורה בקושי חברתי. אני מציע, לפחות בשלב זה לא לנקוט בפעולה כל שהיא ולהמשיך לעקוב אחר התנהלותו. במידה ואת תראי כי זה נמשך, שהילד היה רוצה לעשות דברים וליצור קשרים אך מתקשה, אז יהיה מקום לשקול דרכים לסייע לו. העזרה יכולה להיות מאוד פשוטה, דברים כמו לדבר איתו על מה היה רוצה, לעזור לו לבנות מסגרת בהפסקות, לעודד אותו לדבר בתחילת ההפסקה עם חבר שאיתו הוא מרגיש בנוח ולבקש להצטרף למשחקים וכד'. אני מאמין שלאחר תקופה ראשונה של הסתגלות, תקופה שכל ילד חווה אותה קצת אחרת ועובר בקצב משלו, הוא ירגיש יותר בנוח וימצא את מקומו. אני מזמין אותך לשוב ולהתייעץ בהמשך, בהתאם לצורך. בהצלחה קובי