שטיפת ידיים אובססיבית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת! ביתי בגיל 16 ויש לה תופעה שנמשכת די זמן בכל דבר שנוגעת היא רצה לשטוף ידיים , התופעה החלה תקופת כשנה בערך שהכלב שלנו מת (כמעט גדל אתה והיו קשורים מאד) זה קצת נרגע ואז עברתי ניתוח קשה ושוב זה חזר לה, רציתי לקחת אותה לטיפול אבל היא לא מוכנה בשום אופן. היא מחסלת סבונים בקצב מהיר,ויכולה לשטוף ידיים שעה שלמה, זה משבש לכולנו את החיים, ואני כבר מתחילה להרים ידיים גם מבחינת סבלנות, אני כבר ממש מיואשת ולא יודעת כיצד לנהוג, דיברתי עם פסיכולוגית והיא אמרה שבלעדיה אי אפשר, אולי תייעצי לי כיצד לנהוג או לפחות תדריכי אותי וכך גם אדריך את בני המשפחה כי כבר כולנו הרמנו ידיים תודה מירב
שלום מירב, טקסים כפייתיים מופיעים כחלק מהפרעת חרדה, ומתעצמים בתקופות משבריות, בהן החרדה (בעיקר מפני מצבים של חוסר שליטה, כמו שתיארת) גואה ומשתלטת. איני מכירה דרך לטפל בהפרעה זו מרחוק. מציעה לכם, ההורים, לקרוא עוד על ההפרעה (הפרעה טורדנית כפיייתית, או באנגלית - OCD), ולאחר שתבינו היטב את המנגנון, שתפו את בתכם במידע. הסבירו לה שאפשר וכדאי לטפל בבעיה, ושאיכות חייה צפויה להשתפר משמעותית. מאחר ומדובר בהפרעת חרדה, אפשר לנסות להגיע להסכם (בתיאום עם רופא משפחה או פסיכיאטר), שהיא תתחיל בטיפול תרופתי (לפני הטיפול הפסיכולוגי), ואז, לאחר שרמת החרדה תרד, אפשר יהיה לשקול שוב את הצורך בטיפול שיחתי, שאולי ייראה פחות מאיים בשלב ההוא. סוג אחר של הסכם אפשרי - שהיא תהיה שותפה לבחירת המטפל, ותתן צ'אנס של שתיים שלוש פגישות ניסיון. אולי כשהיא תרגיש שיש בידיה יותר שליטה, רמות החרדה וההתנגדות יפחתו. בהצלחה ליאת