ילד מתבגר

ליאת שלום בני המתבגר בעוד חודש בן 14 , עובר תהליכים לא לשביעות הוריו , ילד נבון אבל מכיתה ז חל מהפך בתפישת עולמו לא לומד אגרסי בדיבור או צועק ואו מתעלם , לאחרונה גילנו שהוא מעשן למרות שהוריו לא מעשנים , הילד גר באזור הכי טוב במוצקין , הוא ילד יחיד , ובאמת מקבל המון אבל מאז המעבר מכיתה ו לז חלה הידרדרות קשה , אני חש שיש סף שבירה נמוך , רגש נחיתות יש לא נתייה להתווכח עם מוריו והמנהלת , לאחרונה זימנה אותו המנהלת לשיחה ביחד עם ההורים ומסרה לו שלאור ציוניו , אן טעם לעלות אותו כיתה וזאת על מנת שיזדעזע כימאה , תגובתו פסיבית ומתעלמת , לבני יש יכולת וורבלית יכולת אלתור והכל מילולית , מה כן מאוד מאוד רגיש עד כדיי מאוד ,ולא מביא , הוא מאוד קשוח .. מכיתה א ועד כיתה ו היה שחקן כדורסל החשש הגדול שלי הוא הרעלים שמכנים לגופו שתיה חריפה סיגריות קולה בכמויות , ליאת גם אם ארצה לקחת אותו לטיפול הוא לא ירצה לבוא איתי , יש לציין שיש לא חברים הרבה, אבל כולם בלי יוצא מהכלל ממשפחות דיי הרוסות , והיו לו בכיתה ו חברה טובים , רמת התזונה מאוד לקויה אוכל בעיקר מטואס מקדונאלד וכו בבית אישתי מכינה שניצל וציפס ושותה המון קולה , ליאת אשמח ליעוץ הכי מכוון על מנת שאוליי אראה שינויי , אסור לי לוותר אליו למרות שהוא דיי עמוק בתהום ... המון תודה ליאת

שלום גרי, כשמישהו נמצא עמוק בתהום, כפי שכינית זאת בכאב, עלינו להושיט פנימה את כל מה שאפשר על מנת לחלץ אותו משם במהירות וביעילות. זה לא תמיד קל, ויותר מכך - לא תמיד אפשרי - ללא עזרתם של אנשי מקצוע מיומנים, שהתנסו בעבודה עם אוכלוסיות של בני נוער בסיכון. אין לי ספק, שלו נשקפה לבנך סכנת חיים בריאותית חלילה, היית מביא אותו - גם בכוח ונגד רצונו - לקבל עזרה רפואית. באופן דומה, יהיה עליך לגייס את כל היצירתיות (ואולי גם האסרטיביות) כדי להצילו מיד עצמו. אני ממליצה מאד להיעזר ביועצת ביה"ס, ולבקש ממנה להפנותך לגורמים הטיפוליים הזמינים בעירכם (ציבוריים או פרטיים), או לפנות לגורמי רווחה ולהפעילם. תחילה תתבקשו להגיע אתם, ההורים, ולהציג את הבעיות והרקע המשפחתי, ובהמשך תימצא הדרך להביא גם את הנער לטיפול. זכור שההרגלים הבעייתיים שלו (עישון, שתייה, אכילת מזון קלוקל) כרוכים בהרבה כסף, ולכן יש לכם סנקציה זמינה, או לפחות נקודת פתיחה למשא ומתן. על פניו, נשמע שהפנייה שלו למדרון החלקלק נעשתה כדרך להתגבר על תחושות נחיתות ואכזבה עצמית, וכדרך להרגיש שייך ומוערך, אם לא בקרב חבריו הנורמטיביים, אז לפחות בקרב קבוצות השוליים. אני חושבת שאף פעם לא מאוחר לעשות שינוי, ולכן מעודדת אתכם לפנות ללא דיחוי, ולהניע את תהליך הטיפול. מחזקת אתכם, זה לא הולך להיות קל. דרך צלחה ליאת