רגרסיה מגמילה מחיתולים

בני בן 3 ו-4 חודשים. גמול מפיפי וקקי כבר 3 חודשים, נגמל תוך יום-יומיים מפיפי ולקקי לקח עוד שבוע. גם בלילה הוא ללא חיתול. מאתמול בבוקר הוא עושה פיפי במכנסיים. בבוקר כשהוא קם, הוא לא מספיק לצאת מהמיטה בזמן וגם במשך היום מפספס, גם בגן. כשאני שואלת אותו על זה, הוא לא עונה, מתחמק, אומר שלא הרגיש. אילו שאלות אני יכולה לשאול אותו כדי להבין אם משהו מציק לו? איך להגיב על פספוסים? איך אני יכולה לעזור לו? תודה!

שלום אודליה, רגרסיה בתהליך הגמילה היא חלק טבעי מהתהליך גם ללא גורם לחץ כזה או אחר. לרוב הדברים חוזרים למסלולם לאחר פרק זמן קצר. לתפיסתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא פשוט לא לעשות מזה עניין גדול. כלומר, לא להיכנס לשיחות על זה או לנסות ולתכנן את זמני השירותים וכו'. כשהילד מפספס, כדאי להגיב בקור רוח, לומר שזה לא נורא ולהחליף את בגדיו. ככל ש"המאורע" יזכה ליותר יחס ממך כך הוא יתפוס מקום משמעותי יותר עבורו, כאמצעי לגייס אותך או לחלופין כגורם לחץ שעלול להגביר את תדירות הפספוסים. ההתחמקות של בנך טבעית גם היא. ילדים בגילו הצעיר מתקשים לדבר באופן ישיר על מאורעות שכאלו, בוודאי אם השיחה לא נערכת באותו הזמן שבו זה קרה. לכן, את מה שקורה בגן הייתי משאיר לגננת. אני לא פוסל את תחושתך שמשהו מציק לא, סביר שהוא לא יביע את זה באופן ישיר ומילולי כמו אדם מבוגר, אלא דרך שינויים התנהגותיים. לכן, אם את מוצאת שיש שינויים נוספים כמו התפרצויות זעם, הסתגרות, שינויים בגן וכד'. אז כדאי לשוב ולבחון האם מה שקורה עם הפספוסים הוא רק חלק ממשהו אחר שעובר עליו. כפי שאמרתי לרוב זה פשוט עובר מעצמו.. בהצלחה קובי