תינוק בן שנה וחודשיים

שלום, יש לי תאומים (בן ובת) בני שנה וחודשיים. אני נמצאת איתם בבית ובספטמבר רשמתי אותם לגן. התחלתי לקחת אותם לפעילות בוקר עם עוד ילדים , הילד שלי לא מפסיק לבכות ולצרוח כל פעם שאנחנו מגיעים לשם וזה לא ניגמר שם גם שאנחנו הולכים לחברים או למקומות חדשים הוא לא נירגע ובוכה שעות גם שבאים אלינו הביתה אנשים שהוא לא מכיר חשוב לי מאוד להתחיל להכניס אותם לאיזשהי מסגרת עם עוד ילדים לפני כניסתם לגן אבל המצב שלו מאוד מלחיץ ומדאיג אותי. שום דבר לא מרגיע אותו ממש כלום ושחוזרים הביתה הוא צוחק ומבסוט כאילו כלום אני לא מצליחה להבין את ההתנהגות הזאת וקשה לי מאוד עם זה בטח שיש 2 ילדים אחותו בגדול מרוצה אבל היא רואה אותו בוכה בלי סוף אז לפעמים גם היא מתחילה לבכות. האם זה פחד מזרים? ממקומות חדשים? אולי ממקומות הומי אדם? איך אני אמורה להתמודד איתו בסיטואציות האלו? האם זה נששמע כמו תופעה שהילד פשוט צריך להתרגל למקומות או שזה נשמע כמו משהו שדורש טיפול כלשהו? תודה רבה

שלום רב, לא ציינת לאיזו פעילות בוקר התחלתם ללכת, ולכן אומר את דעתי באופן כללי: לתפיסתי, תינוקות עד גיל שנתיים בקירוב, יכולים להסתפק בגירויים שמספקת להם הסביבה הביתית, ואין כל צורך בפעילויות יזומות ומאורגנות, שעיקר תכליתן לספק אשלייה של 'השקעה' בילד, ולספק פרנסה למפעילים. אין לכל הצדקה אמיתית, מעבר לבילוי משותף ונעים (אם הוא נעים) של התינוק ואמו. אם את רוצה לחשוף את הילד שלך לחברת ילדים ומבוגרים נוספים, מוטב לחכות לגיל שנה וחצי, לאחר שדועכת חרדת הזרים. אז גם נכון יותר להחיל לחפש מסגרת. כרגע, הייתי מניחה להם עם פעילות 'הכנה' לגן. ההכנה הטובה ביותר היא ההשקעה בהם בבית, בדרך של העשרת הסביבה המיידית שלהם בגירויים מגוונים, חשיפה לאנשים באופן טבעי ונינוח, הקפדה על פעילויות שיש בהן ערך התפתחותי (מוטורי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי). במילים אחרות, צאי מהלחץ ותני לו להיות (לפחות עד ספטמבר) התינוק שלך, לרכוש ביטחון בגופו ובפעולותיו, לשכלל את המיומנויות שלו, ולתפקד בהתאם ליכולות של ילד בגילו. חשוב לזכור שגם ילדים גדולים יותר עלולים להירתע מפעילות המונית ורועשת, וכדאי לכבד זאת ללא לחץ. בהצלחה ליאת