שינויים ומעברים אצל בת שנה וחצי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

02/04/2013 | 17:49 | מאת: ימית

שלום, ביתי בת שנה וחצי ונמצאת במסגרת משפחתון מגיל שנה, אליו הסתגלה במהרה. בחודש אוגוסט בע"ה אני צפויה ללדת תאומים. אני שוקלת עם הלידה לעבור עם משפחתי לבית אימי לקבלת סיוע (בעיר אחרת) לתקופה זמנית של כחודשיים. המשמעות הינה שבחודשים הללו ביתי לא תבקר במשפחתון (חודש אוגוסט חופשה ותחילת השנה בספטמבר), והיא תחזור למשפחתון כחודש לאחר תחילת השנה. לאור השינויים הרבים שעומדים בפניה: מעבר לבית אחר, גילה הצעיר, הצטרפות של שני אחים למשפחה, התנתקות זמנית מהמשפחתון ואז חזרה אליו, ברצוני להתייעץ עם המעבר הנ"ל יהיה נכון עבורה ולא יסב לה נזק רגשי. להשפעות הרגשיות של השינויים הרבים והמעברים שצפויים בפניה ישנה השפעה מכרעת על החלטתי, על כן אשמח לקבלת חוות דעת והמלצות כיצד להקל עליה במעבר. בתודה, ימית

לקריאה נוספת והעמקה
03/04/2013 | 13:56 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ימית, במצבי משבר (לידת אחים תאומים עלולה להיחשב ככזו, הגם שמדובר במשבר 'התפתחותי' בנסיבות חיוביות), אחד הדברים שיכולים לסייע לילד להתגבר זו השגרה. דווקא תחושה של יציבות ורציפות, מעגלי תמיכה זמינים (כמו גננת אוהבת וסביבה מוכרת) ורוטינה יומית מוכרת. מבחינה זו, הרעיון שלך פחות מוצלח בעיני. עם זאת, המחשבה על ניצול מעגלי תמיכה ועזרה עבורך, היא מחשבה מבורכת, ונכון יהיה לגייס את מי ומה שאפשר לצורך כך. אם תצליחי לגייס את אמא לעזרה בביתך - יהיה טוב יותר, ואם אין ברירה אין ברירה. לא תמיד הפיתרון האידיאלי מצוי בידינו, ולכן אפשר להתפשר, תוך מודעות למחירים האפשריים וניסיון לעמוד הכן לקראתם. מאחלת לך, בכל מקרה, לידה קלה והתארגנות יעילה להתרחבות הדרמטית של המשפחה הנחמדה שלכם. שיהיה במזלטוב! ליאת

04/04/2013 | 10:28 | מאת: ימית

שלום ליאת, תודה על תשובתך. ללא ספק זו החלטה מורכבת שנושאת בחובה מחירים שיש לשלם וכואב לי מאוד שהבת שלי תצטרך לשלם אותם, במידה וזוהי ההחלטה שאקבל אנסה להערך במידת האפשר. יש לי שאלה נוספת: בחודשים האחרונים היא בודקת גבולות ועושה שימוש רב במילה "לא" שלמדה לאחרונה.הקושי העיקרי הוא בשעת הרחצה בערב וההלבשה בבוקר. ברגע שאנו מוציאים אותה מהאמבטיה היא מתחילה להתפרע ומתחילה לבכות כך שאי אפשר להלבישה. אנו נותנים לה כמה דקות להירגע ומנסים להסיח את דעתה, אך ברגע שאנו מנסים להתחיל להלביש ולחתל אותה היא חוזרת להתפרע ולבכות. לעיתים הדרך היחידה היא שבעלי מחזיק אותה בחוזקה ורק כך אני מצליחה לחתלה ולהלבישה. כך קורה גם בהלבשה בבוקר. אני מרגישה שאנו עושים משהו לא נכון.כיצד עלינו להתנהג במצבים כאלו הקורים מדי יום? תודה רבה!

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים