פחד ממוות

שלום ליאת, ביתי בת חמש וחצי (גן חובה) ילדה מאוד נבונה ורגישה.לאחרונה החלה לשאול שאלות על המוות: "מה זה למות?, מה קורה לגוף? האם מתים בגיל 100?"...בכל פעם עניתי לה בתשובות קצרות שמה שהנחה אותי זה להרגיע אותה שזה קורה כשמאוד מאוד זקנים. אך שמנו לב שהיא מאוד חוששת וכל הזמן בוכה מהנושא.נתתי לה דוגמא שסבא וסבתא שלי מתו ותיראי אנחנו וסבתא ממשיכים לחיות ולצחוק ולדבר אליהם כאילו הם פה. לא ידענו למה לאחרונה היא בוכה המון ומאוד מחוברת אלי ולבעלי יותר מבדר"כ. אתמול סוף סוף היא הוציאה את אשר על ליבה. היא חוששת למות! היא אמרה "שהיא לא רוצה שנמות לעולם, אפילו לא ליום אחד גם אם יהיה לה סרטן". ליאת, היא נחשפה לנושא בגן מילדים...מה לעשות? איך מסבירים שאלה החיים? תודה רבה וחג שמח נעמי

שלום נעמי, הידיעה שיום אחד נחדל מלהתקיים מצערת את מרביתנו, וכמעט כל אדם נדרש מדי פעם להרהור על מותו הוודאי. כשמדובר בילדים, החסרים עדיין את מנגנוני ההגנה הבשלים, הפחד מכה בעוצמה, ונדרשת ההרגעה הורית המנחמת. מה שאת עושה הוא נכון בעיני: האמירה שאנחנו ממשיכים לחיות, ליהנות ולצחוק למרות חסרונם של האהובים שמתו. הדגש כאן מוסת מן המוות אל החיים, מן הגעגוע אל האהבה, מן היגון אל שמחת הביחד. לפעמים גם הומור יכול לעזור ("אנחנו לא מתכוונים למות כל כך מהר"; "אין לנו זמן לבכות עכשיו, זה מבזבז לנו זמן יקר ויש המון מה לעשות"). מה שהכי חשוב, זה מה *לא* לעשות: רצוי לא להתפתות לאמירות מופשטות מדי על עלייה לשמיים, גן-עדן, ונשמות שמסתובבות כאן, שם או בכל מקום. אלה רעיונות שקשה לילדים לעכל. בדר"כ, נוכחות קרובה ו'בריאה' של הורים ובני משפחה, משמשת נחמה והרגעה. אם הפחד לא נרגע גם בעוד שבועיים שלושה, התייעצי שוב. בשמחות ליאת