סריוב לגמילה מחיתולים - בת שלוש

שלום ביתי בת 3 בעוד כחודש. החלטנו לנצל את חופשת הפסח לגמילה מחיתולים. יש לציין שעד עכשיו היא התעניינה בחברות שעושות צרכים בשירותים, ישבה על הישבנון מספר פעמים ועל הסיר אבל מעולם לא עשתה צרכיה בשירותים או בסיר. הורדנו את החיתול לפני 5 ימים ומאז היא עדיין לא עשתה בסיר או בשירותים פיפי (קקי זה סיפור אחר- יפורט בהמשך). היא עשתה פעם אחת כשהושבתי אותה בזמן שעשתה וכך המשיכה להשתין לתוך הסיר. תגמלנו אותה במילים טובות ופרס. כשהושבתי אותה על הסיר היא ממש רעדה... נדמה שהיא פיתחה חרדה כלשהי מהסיר (שירותים בכלל לא בא בחשבון). היא מתאפקת שעות ומודיעה כל 5 דקות "יש לי פיפי" וכשאני מציעה לה לשבת על הסיר, כל פעם כזו, היא מסרבת בתוקף! ניסיתי לקחת צעד אחורה, להפסיק לשאול אותה אם יש לה פיפי לעיתים קרובות ולהפסיק לשכנע אותה לשבת על הסיר אבל מה אני אמורה לענות בתגובה ל: "יש לי פיפי"? לקיחת הצעד אחורה בינתיים לא עובדת... לגבי הקקי - היא סובלת מעצירות כרונית כבר יותר משנה וחצי - מקבלת "נורמלקס" כל ערב. עם החיתולים היא הייתה עושה קקי אחרי שהייתה מודיעה עליו כמה שעות קודם, מתאפקת - ולבסוף עושה בחיתול, כשמחזיקים לה את היד... אני לא יודעת איך תלמד לעשות בסיר. האם כדאי להציע לה חיתול רק בשביל שלא תהיה עם עצירות? היא ילדה רגישה באופן כללי ואני אשמח לקבל עצות כיצד לפעול במידה והיא מסרבת לשבת על הסיר ומתאפקת שעות. מחכה לעצות טובות גם לגבי הפיפי וגם לגבי הקקי... תודה

שלום יעל, בתך - לפחות ככל הנוגע לגילה - בשלה כבר מזמן לתהליך. אני מזכירה לך שהיוזמה לחינוך לניקיון היא של המבוגרים, והם שאמורים להורות לילד (מאימתי שהושגה הבשלות המוטורית והקוגניטיבית) היכן עליו לעשות מעתה את הפיפי והקקי. הורדת הטיטול צריכה להיעשות כהחלטה חד פעמית, הנעשית באופן גורף (למעט ללילה, איתו אפשר לחכות מעט יותר). אפשר לעשות מעין 'טקס' חגיגי קטן, שבו תכריזו "כמה היא גדולה ונהדרת", ושמעתה את הפיפי והקקי היא עושה בסיר או באסלת השירותים. רצוי ללוות את התהליך בספרים והקלטות בנושא, ולהביע התלהבות והתרגשות שמחה מהתהליך. הכינו את עצמכם לתאונות ופספוסים, וקבלו אותם ברוח טובה וסלחנית. ממליצה לך בחום להיעזר בעשרות המאמרים באתרי ההורות ברשת, המפרטים צעד צעד איך לעשות את התהליך נכון. העצה הכי חשובה שאני יכולה לתת לך מכאן, זה **לא** לתת לילדה לעשות קקי בטיטול מרגע שהחלטת להוריד לה אותו, שכן זה יכול לסבך מאד את התהליך, לעכב אותו ולבלבל את הילדה. גרוע מזאת - הרגל כזה עלול לסבך אתכם עם הפרעת הצטאות בעתיד ועצירויות. בהצלחה ליאת

ראשית, תודה על התגובה המהירה :) כבר עשינו את טקס "זריקת החיתולים לפח כי את ילדה גדולה", קראנו ספרים, דיוידי וכו'- הכול לקראת התהליך... היא שיתפה פעולה עם הכול בהתלהבות אבל כמגיע רגע האמת והיא צריכה לעשות פיפי או קקי (אחרי התאפקות של שעות) היא מסרבת בכל תוקף לשבת על הסיר או לבוא איתי לשירותים ומתחננת שאשים לה מכנסיים... כנראה שכך היא מרגישה פחות חשופה. אנחנו מגיבים כרגע ל"פספוסים" (הם לא באמת פספסוסים כשכל היציאות הן מחוץ לסיר בכל מקרה) בקור רוח ובאדישות מה אבל לא נראה שזה מפיג את החרדה שלה. איך את מציעה לנהוג במקרה כזה של סירוב לשבת? האם להמשיך כך, ללא חיתול, לקבל את הפיפי שבורח בשאננות או להכריח אותה לשבת על הסיר? (גם פרסים לא ממש עובדים...) תודה!