לקראת כיתה א

הי ליאת, מה שלומך? קודם כל- איחולי אביב שמח (איזה אושר העונה הזו גורמת לי). הרבה זמן לא התייעצתי והנה החיים מזמנים לי שוב דילמה מאתגרת ואשמח לעצתך. נעמה, בתי הבכורה, עולה לכיתה א' בשנה הבאה. הילדונת מתוקה להפליא ובשלה בכל המישורים (טופלה למשל תקופה בריפוי בעיסוק- בהמלצת המרב"ע הטיפול הסתיים עכשיו לאור בשלות ותפקוד תואם גיל). רגשית- יודעת להתמודד, מבקשת עזרה מיוזמתה, בעלת כוחות התמודדות בריאים וטובים ויכולת אמפתית מופלאה. חברתית- ילדה חברותית, מסתדרת עם כולם- אין לה חברה אחת- באות אליה כל פעם חברות אחרות והיא הולכת אליהן. בקיצור- הכל טוב. ובכל זאת- קיבלנו טפסים למלא לגבי חלוקה לכיתות. היתה שם אפשרות לכתוב שלושה שמות שאיתם היינו רוצים שהילד יהיה. סיכמנו ארבע אמהות שאנחנו לא מעמידות את הילדות שלנו בפני הדילמות האלה כי זה לא הוגן. רשמנו זו את זו- זו חבורה שמסתדרת בסדר- לא כולן החברות הכי טובות אבל כל הארבע ילדות חיוביות... לא ניתן (ובצדק) לכתוב עם מי לא היינו רוצים שהילד יהיה. יש שתי בנות בגן שמדאיגות אותי. האחת- קלפטע שלא ניתן לתאר. מימיי לא נתקלתי בתחכום ורשעות כאלה בגיל שש! יש לה שתיים שלוש גרופיז שהולכות אחריה ונעמה לא אחת מהן (לשמחתי) אך פעמים רבות היא נפגעת ממנה (למשל, אם אחת הגרופיז קובעת לבוא בארבע אל נעמה- הילדה מציקה לה ואומרת לה שהיא תזמין את כל ילדות הגן ואותה לא, ונעמה נעלבת מאד). חשוב לציין שנעמה היא לא אחת מאלה שנפגעות ממנה באופן קבוע ולכן מבחינת הגננת אין המלצה לא לשים אותן יחד. יש ילדות חלשות הרבה יותר שנפגעות יותר... ויש ילדה נוספת- נשמה טובה. באמת. אבל עם התקפי זעם אלימים ומפחידים (הרבה ילדים חוו את נחת זרועה ופגשו מקרוב כסאות השנה). ילדה כזו לא תפגע באופן אישי בנעמה- אבל ילדה כזו בטוח תפוצץ שיעורים ולא תאפשר למידה.... הילדה הזו בחרה את נעמה ועוד שני בנים (שם ההורים איפשרו לילדה לבחור). בקיצור- מה השאלה שלי? האם לפנות ליועצת ולבקש שלא תהיה עם השתיים האלה? או לשחרר... בן זוגי (אבא של נעמונת) חושב שלא יזיק לפנות ליועצת, לא לקבוע עובדות אלא לחשוב יחד איתה על הדברים. תחושת הבטן שלי אומרת שזה קצת כמו תרופה חזקה- אני אטפל במשהו אחד ואפגע כתופעת לוואי במשהו אחר. ייתכן שהיועצת תגיד שאין בעיה (נעמה אינה ילדת שילוב, אינה מנהיגה חברתית, אינה דחויה, אינה מחוננת- ומנסיון של מי שמחלקת את כיתות ז' בביה"ס בו אני עובדת- ילדים כאלה שאינם ילדי קצוות קל לשבץ בכל כיתה) אבל יכול להיות שבלי לדעת בגלל התערבותי היא תקבל מורה פחות מוצלחת/הרכב כיתה גרוע/ילדים "מופרעים" מקיבוץ אחר שאיני מכירה ועוד ועוד. הרי כמות המשתנים שהופכים את החוויה הבית ספרית לחיובית היא עצומה וגם אם לכאורה ניטרלתי אחד אולי יצרתי אחרים. בנוסף, אני לא מאמינה ביצירת סביבה סטרילית סביב הילדה אלא מאמינה בחיזוק בטחונה לאורך הדרך. ובכל זאת- לדעת שאולי הבנות האלה יהיו איתה בכיתה ולא לעשות דבר? הממ... אנא עצתך. ללכת עם גישתו של דני ולהתייעץ עם היועצת או ללכת עם תחושת הבטן ולסמוך על נעמה מבלי לגונן? תודה תודה מראש, הגר

היי הגר, הכניסה לכיתה א' מעוררת הרבה התרגשות וחרדה מפני הבאות. במידה מסוימת, עם כניסתו של הילד לביה"ס, דרגות החופש והבחירה שלנו - ההורים - מצטמצמות משמעותית, ויש איזו תחושה שנדרשים הרבה מזל, נסים וצירופי מקרים כדי שהכל 'ידפוק' כשורה. כפי שציינת נכון, היכולת שלנו לשלוט בכל המשתנים מוגבלת מאד, אם בכלל. כשאנחנו הולכים עם בקשות ליועצת, אנו משיגים *אשלייה* של שליטה, *אשלייה* של בחירה, *אשלייה* של ניטרול המוקשים. הרי אינך יודעת מי הילדים שיגיעו לכיתה שלה מהקיבוץ השכן, ומניסיונך את ודאי יודעת שאין כיתה ללא 'תכשיט' תורן. הדבר הכמעט יחיד אשר *כן* נמצא בכוחך ובשליטתך - הוא חינוכה של נעמה, והיכולת להכינה לחיים כך שתוכל לעמוד איתן מול אתגרים. נצלי את האירועים שמייצרת ה"קלפטע" ליצירת אנליזה של פיתרונות, ולחיזוק מנגנוני ההתמודדות שלה עם קונפליקט ומשבר. חזקי את יכולת ההידברות שלה, הנכונות לוויתור מצד אחד והיכולת לעמוד על שלה מצד שני, הזכירי לה את ההכרח לפנות לעזרת המבוגר בשעת הצורך, והביעי אמון רב בה ובכישוריה. בעיני, זו הדרך הקשה ביותר, אך גם זו שנושאת את הפירות לטווח הארוך. יישר כוח ליאת

ניסחת בצורה בהירה מדוייקת את תחושותיי ונתת לי חיזוק להמשיך להקשיב לאינטואיציות שלי :-)