מתבגר

אני אמא לבן 13.5.הקושי העיקרי שלי איתו הוא בבקרים.להעיר אותו בבוקר ללימודים היא משימה בלתי אפשרית למורת שבשעה 23 הוא כבר במיטה. יש לו טענות של עוד 5 דקות, כואב לי הראש,היום לומדים רק 3 שעות וכו'. בשנים עברו הוא היה ילד מאוד חברותי והדלת לא נסגרה אצלנו בגלל שחברים היו מתארחים אצלו ולהיפך.השנה הוא עבר לחטיבה ואין לו עניין בחברים חדשים וגם עם החברים הותיקים הקשר רופף מאוד. אין לו מוטיבציה לעשות דבר מלבד מחשב וכדורגל.הצעתי לא פעם להפגש עם חברים אחרי שעות הלימודים למפגש חברתי אך הוא מסרב. הוא מאוד סגור בתוך עצמו והמצב מדאיג אותי בעיקר הלמידה שירדה מאוד השנה. אשמח לקבל הכוונה.תודה ושבוע טוב

שלום תמרה, כל מה שאת מתארת - קושי להתעורר בבוקר ניסיונות להתחמק מללכת לביה"ס בתירוצים שונים חיי חברה המתנהלים דרך המחשב (מזל שיש כדורגל לפחות!) ירידה בלימודים כל אלה אינם בלתי רגילים כשמדובר במתבגרים צעירים בתחילת החטיבה, וכשלעצמם אינם מדאיגים מאד. בגילאים האלה כבר פחות מבלים בבתים, והמפגשים נעשים בחוץ או דרך הפייסבוק. ההורים נדחקים מעט החוצה, והתקשורת איתם מצטמצמת לטובת קשרים אחרים. מהתיאור שלך לא עולה ניחוח של בדידות או דיכאון, אך אם את סבורה שכן, פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בינתיים, נסי לא ללחוץ עליו בעניינים החברתיים. המשיכי להתעקש על הקימה בבוקר (כולנו מקטרים קצת, בעיקר בחורף), ועל תפקוד בסיסי בביה"ס. השתדלי להימנע מתוכחות ושיפוטיות, כדי לשמר מידה של תקשורת ופתיחות איתו. בגיל ההתבגרות זה הדבר החשוב ביותר עבורנו ועבור המתבגרים שלנו (גם אם הם טוענים אחרת). בברכה ליאת