שינויים בהרגלי הצרכים (:

שלום שוב ליאת, בני בן שלוש וחצי, ASD. הוא גמול (יום ולילה) מזה שנה. הרכלי הפיפי שלו מאה אחוז, הקקי היה ממש מאה אחוז, ובחודש האחרון חל שינוי לרעה. ראשית, הוא קורא לי לבוא לשבת איתו בשירותים. זה , כשבעבר היה הולך ועושה לבד, ורק מודיע לי כשהוא סיים, לעתים היה גם קם לקרוא לי בלי לנגב. אם אני לא באה (עסוקה עם הבן הגדול, או יש אורחים ולא נוח לי), הוא משום מה ממש מתלכלכך. הוא נוגע בטוסיק, הוא זז, הוא נעמד, לפעמים יוצא לו ברצפה ליד השירותים, לפעמים מסביב על האסלה. בגלל שאני לא שם כשזה קורה לא לגמרי ברור לי מה קרה. אבא שלו ראה כמה פעמים שזה קרה כשנעמד באמצע הקקי, ירד מהישבנון, טיפס בחזרה, ובדרך יצא לו הקקי. השהות שלו בשירותים גם נורא התארכה. הוא יושב המון זמן ולא יוצא כלום... עד שבסוף כן. משהו מטריד אותו סביב זה. התייעצנו בגן, אבל בגן הוא אף פעם לא עושה קקי, אלא מתאפק בהצלחה עד הבית וסידר את הזמנים שלו בהתאם, כלומר יש לו ממש שעה קבועה בערב כשחוזרים מהגן. כשהוא מתלכלכך זה לא ממש מפריע לו, הוא פשוט מטפס מול השירותים לאמבטיה, ולפעמים אומר לי אמא אל תכעסי. כי בפעמיים הראשונות שהוא עשה קקי על הרצפה ממש כעסתי עליו. ואחרי שכעסתי עליו הוא התחיל לבקש שאבוא איתו. כשאני יושבת שם בפנים אין שום דבר מיוחד והוא עושה קקי כרגיל. מה דעתך? מה הסיבה לדבר הזה? למה זה קורה? מה לעשות? האם לשבת איתו תמיד? חייבת לומר שרק אותי הוא רוצה איתו שם. כשסבתא שמרה עליו סירב שתיכנס איתו לקקי ואמר לה: "סבתא תהיי רחוקה". וכשאני באה איתו הוא תמיד אומר לי "אל תתקרבי אלי יותר מדי", מצד שני אם אני יוצאת מהשירותים הוא קם וקורא לי לבוא. אני ממש לא מבינה מה קורה איתו. רעיונות או עצות יתקבלו בברכה..

שלום ורד, צחקתי מאד מהכותרת שבחרת לך. מעניין מה החברים של נטאשה היו אומרים על הקישור הזה... :-))) בכל מקרה, עם ובלי קשר ל-ASD, מתוך מחשבה שיש כאן משהו חושי-תחושתי, הייתי מנסה לתת לילד שלך הזדמנויות לפעילות סובלימטיבית (מעודנת) עם חומרים 'מלוכלכים' ורטובים כמו צבעי אצבעות, חימר, פלסטלינה, בצק, וכד'. כך ניתנת הזדמנות לגיטימית להתנסות בחומרים מלוכלכים שאינם קקי. פעילות זו מומלצת לכל הילדים בשלבי הגמילה, ויש בה כדי לסייע בתהליך בכלל ובמקרים כמו שלך בפרט. עד אז, נסי ללוות אותו באופן 'מרפרף', כהשגחה בלבד, מבלי להדגיש את הנוכחות שלך. הזכירי לו את הכללים מדי פעם, ןשבחי אותו כשהוא עומד בהם. אשמח לשמוע אם יש שינוי. אם לא כך קורה, פני להתייעצות עם פסיכולוגית הגן, שביחד איתך תוכל לשקול התערבות התנהגותית מתאימה. בהצלחה ליאת