ילד בן 8 כועס

ליאת שלום, בני ילד שלישי ולו שני אחים בוגרים. בד"כ הוא ילד שמעסיק את עצמו ולא מפריע לאף אחד או אלים או מציק לילדים, הוא פטפטן ומשתף אותנו במה שעובר עליו (לא ילד סגור). יש לו בעיה של שליטה בכעסים והוא הושעה פעמיים מב"יס לאחר שאיים על חבריו לכיתה, וניכנס ל"אמוק" והמורה לא הצליחה להשתלט עליו. לפי עצה של רופאת הילדים שלו יש לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי אבל קודם הדרכה הורית. בבית לבנתיים אנחנו משתדלים לא לכעוס עליו כשהוא מתפרץ, בועט בחפצים ומקלל אותנ, אלא מסבירים לו באופן שקט ורגוע כמה ההתנהגות שלו לא מקובלת. השאלה שלי - האם להעניש אותו על התנהגויות כאלה, האם למנוע ממנו מחשב/טלויזיה וכו'?, מאחר ולי נדמה שאין לו שליטה על ההתנהגות הכועסת שלו, וכמה שהוא מבטיח שיתנהג שוב ושלא יתעצבן ושלא יקלל ומבקש "סליחה" הוא חוזר שוב ושוב על ההתנהגות הזאת ונותן לכעסים שלו להשתלט עליו. תודה

שלום שני, כדי להמליץ על דרכי תגובה יעילות, חשוב להבין לעומק מה הבעיה, ולהכיר היטב את הרקע המשפחתי וההיסטוריה של הילד. רצוי מאד להגיע בהקדם להדרכה הורית. אוכל לומר באופן כללי, שגם במקרים של שליטה דלה בדחפים, אין לאפשר לילד להשתלח ברכוש או בבני אדם, ואין להסתפק בהסברים מילוליים. באופן אישי, איני נוטה להמליץ על ענישה, אלא על יצירת סביבה סמכותית ועקבית, שאינה מאפשרת לילד לפעול כמו-בחלל-ריק. גבולות הם הכרח דחוף, ואפילו אם זה אומר לרסן אותו פיזית בשעת כעס עד שיירגע. המסר צריך להיות, לתפיסתי - אנחנו אוהבים אותך, מבינים אותך ורוצים לעזור לך, ולכן לא נוכל לאפשר לך להרוס אותנו או את הבית. אם זה יקרה, נצטרך לעצור אותך, אפילו בכוח, עד שתרגע. מניעת מחשב או טלוויזיה אינה רלוונטית לכאן, שכן אין בכך כדי ללמד את הילד לשלוט (במה שממילא אינו מצליח כרגע). כדי לעזור לו לפתח יותר שליטה, הדרך בעיני היא ריסון והרחבת הרפרטואר התגובתי שלו, דהיינו - ללמדו מה *כן* אפשר לעשות כשכועסים. הגיעו בהקדם להדרכת הורים. בהצלחה ליאת