התנהגות של ילד בן 4 ו11 חודשים בחנויות

בוקר טוב , רצינו לקבל את עצתך בנוגע להתנהגות של בננו (כמעט בן 5 ) , ברוב החנויות שהוא נכנס איתנו ועם אחותו התינוקת הוא נוגע בכל משחק ואף מגזים ורוצה לפתוח חלק מהם גם לאחר שאני מעיר לו הוא מפסיק לרגע ואז ממשיך . (אני מניח שזה התנהגות של כל ילד בגילאים כאלה ) ,אך נדמה כי הוא לא מפנים את מה שאנו אומרים לו "למה אסור" ומה יקרה אם כן תהרוס " הוא חושב באופן צר רק על אותה מתנה שהוא מעוניין שנקנה לו . (ברצוני לציין כי אשתי תמיד באה לעזרתו וקונה את הנדרש או שמשמשת בתור המלאכית הרחמנית ) לאחר התנהגות זאת שהוא לא מקבל את המתנה הוא מתנהג לא יפה צורח בוכה ושלא מתחייחסים אליו הוא נרגע רק לאחר הרבה זמן ורק לאחר שהוא מבין מה הוא יכול להפסיד. השאלה שלי היא : כיצד להציג את הדברים בצורה נכונה על מנת שיבין שאין צורך לגעת או ל"הרוס" במוצרי החנויות אם זה חנות משחקים או אחר . מודה מראש על המענה .

שלום רב, כמו שנכתב כאן לא פעם, בפורום שלנו, ילדים אינם נולדים עם היכולת להתאפק. מדובר ביכולת המתפתחת בהדרגה, בעידודם ובהכוונתם של ההורים, ה'מאמנים' את הילד בתסכולים מתונים (ההולכים וגדלים בהדרגה), כדי שיוכל ללמוד לאפק את הדחפים, ולשאת תסכול מבלי לגלוש להתנהגויות הרסניות או אלימות. יש ילדים שעבורם הבילוי בחנויות הצעצועים קשה עדיין: הם מוצפים משפע הגירויים סביבם, רוצים נורא כמעט כל מה שהם רואים, ומתקשים לאפק את הדחף לגעת ולהפעיל כל מה שנקרה בדרכם. באופן דומה, יש ילדים שקשה לקחת אותם לסופרמרקט, או לעמוד איתם בתור לקופה, כשכל הממתקים מונחים לפניהם, מפתים ומגרים. כאן יש לנו תפקיד כהורים, להכין את הילד מראש, ולומר לו פחות או יותר מה הולכים לקנות ("תוכל לבחור מכונית אחת ומשחק קופסה אחד"), כדי לא להציף אותו, לכוון אותו למדפים הרלוונטיים, לעודד אותו כשהוא מצליח לבחור, ולצאת מהחנות בהקדם. חשוב לזכור שעבור ילדים קטנים, במיוחד ילדים הגדלים באווירה של שפע, פינוק וחוסר גבולות, יש קושי אמיתי בסיטואציה הזו. הרבה אנשים מבוגרים מתקשים לאפק את הדחף לרכוש כשהם בקניונים, ולכן קשה לדרוש מהילדים שיתאפקו מול השפע בחנויות. ובכל זאת, כאשר אתם כבר בחנות והילד 'מותח את הגבולות' ומתנהג בצורה שאינה נראית לכם, רצוי להוציא אותו מהחנות ללא כעס, לא להתפתות לקנות לו משחקים שלא תכננתם, אך גם לא להכביר בנאומים ממושכים. אמרו לו בקצרה שאתם רואים שקשה לו, ולכן "נלך עכשיו למקום אחר, שבו תוכל להשתולל ולהוציא מרץ, ובו נוכל ליהנות בלי לכעוס". חושב שתצליחו? שבת שלום ליאת