התנהגות שונה בבית ובגן

בוקר טוב בני בן 3 ו10 חודשים ,מרגישה לפעמים שמדובר בשני ילדים שונים ואני אסביר: הילד מבלה בחוגים ובג'ימבורי ואיתי בבית ועם הסבתות בפארקי השעשועים, תמיד יש לנו עין בוחנת ואוזן קשובה (בגלל שבעבר הלא רחוק היה בלתי ניתן לקחת אותו לסביבת ילדים אחרים היות והיה מרביץ,וצועק פויה לכולם וכו וכו) נכוןלהיום פשוט גאווה: מנומס וחברותי וחולק את החטיפים שמביא מהבית ויוצר חברויות ובמקרה ושמע ילד שמדבר לא יפה הוא בעצמו מעיר לילד על התנהגות לא ראויה, לעומת זאת בגן מרביץ לילדים, מפריע במפגשים, מקלל קללות שמעולם לא שמעתי ממנו(ולפי דברי הגננת הוא המקור)..אני נמצאת בקשר תמידי עם הגננות אך קשה לי ולא ממש יודעת איך לטפל בנושא מלבד שיחות שלא עוזרות כי להעניש אותו בבית כשהוא מתנהג למופת על משהו שעשה בגן לפני 4 שעות נראה לי קצת מוזר, מנסה עכשיו את שיטת המדבקות שראיתי בעבר בסופר נאני אך באמת מרגישה מאוד אבודה...למה זה קורה,למה בבית יש לי מלאך ובגן הוא ה"בעייתי" של הכיתה?? מה אפשר לעשות????? אשמח לעזרה והכוונה

שלום חנה, מבחינתי, פערים חריפים בהתנהגות הילד בין הגן לבית, מרמזים על אפשרות סבירה של בעיית גבולות. לפעמים, ההתנהגות הטובה בבית היא מעט אשלייתית, ומשקפת את הנכונות של בני הבית להימנע ממאבק ולוותר. כשהסביבה הביתית מתארגנת סביב הצרכים של הילד ואינה מעמתת אותו עם תסכולים, הוא אכן מתנהג למופת. הצרה מתחילה כשהילד יוצא אל העולם, ומתחיל להיתקל בציפיות וכללים שאינם עולים בקנה אחד עם רצונותיו. במצב כזה, נראה התפרצויות דחפיות, לעיתים אלימות ולעיתים תינוקיות, המשקפות קושי בהתמודדות עם אכזבה ותסכול. הפיתרון, בעיני, הוא הדרכה הורית קצרה, שתסייע לכם להבין את הדפוס הבעייתי ולשפר אותו לטובת הילד. פנו להתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת