מחשבות רעות ופחד ממוות ילדה בת 5.5

שלום רב, ביתי בת 5.5 (ילדת סנדוויץ') מאוד מאוד רגישה. בחודש האחרון כל לילה בוכה שיש לה מחשבות רעות, פוחדת שהיא תמות וחלא תוכל יותר לשחק ולצייר, היא לא רוצה להיות זקנה ולמות. עניין המוות מאוד מעסיק אותה ומפחיד אותה. כמה שמסבירים לה שגם אנחנו ובוודאי היא רחוקים מאוד מהמוות ואנחנו עוד צעירים זה לא עוזר. אציין שהילדה לא חוותה מוות של קרוב משפחה ו/או אחר. בכלל היא ילדה מאוד דרמטית וקצת מלנכולית. מעבר לכך ילדה יפה, חברותית (רק השנה ). כל לילה בחודש האחרון רטואל קבוע של בכי באותו נושא. דיברנו גם עם הגננת שהתייעצה עם הפסיכולוגית של הגן שטענה שזה גיל שמאוד מתעניינים בנושא זה והמליצה על ציור שמח שהילדה תצייר כל לילה. בהתחלה זה עבד אך לא עוד. מה עושים? האם כבר בגיל כזה ללכת איתה לפסיכולוג? אנא המלצתך לפסיכולוגית פרטית/ דרך מכבי בגבעתיים. סליחה על האורך. מאוד מודאגת....

שלום גלי, אני מסכימה מאד עם פסיכולוגית הגן, ואם תדפדפי כאן בפורום שלנו (היעזרי בכפתור החיפוש למעלה, לפי מילות מפתח) תפגשי לא מעט פניות דומות של הורים לילדים בגילאים שונים. המודעות למוות מתחילה עוד קודם לגיל חמש, אך בגיל זה, עם המודעות העולה לסכנות של חולי והיפגעות, מחריפים גם פחדי המוות, ומציפים מאד. בהיעדר מנגנונים מפותחים של הכחשה והדחקה, מתקשים הילדים בגיל זה לסלק את המחשבות המטרידות, ולכן נראים לעיתים מוצפים או מבועתים מהרעיון. בדר"כ, נוכחות קרובה ומרגיעה של ההורים מצליחה להשתיק לזמן מה את הפחדים, ואפשר להיעזר במקביל גם בספרות ילדים טובה (כולל האגדות הקלאסיות) ובפעילויות סובלימטיביות של יצירה ומשחק. נסו לא להיבהל מאד ממה שקורה לה, להישאר רגועים וענייניים, ולענות באומץ גם על שאלות קשות ("כן, כולנו נמות פעם, אבל יש לנו יכולת טובה לשמור על עצמנו ועל בריאותנו כך שנוכל לחיות המון המון שנים בשמחה ונחת"). אם המצב מחמיר או נמשך מעבר לעוד מספר שבועות, פני להתייעצות נוספת עם פסיכולוג ילדים. (אין אנו נוהגים להמליץ על מטפלים דרך הפורום). בהצלחה ו....עד 120! ליאת