אחות חדשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

28/09/2012 | 02:36 | מאת: אמא ערה...

בני בן שנתיים וחצי ונולדה לנו ילדה חדשה לפני שלושה שבועות. התגובות שהגיעו אט אט הם נשיכות של כול הסובבים גם בגן וגם בבית, אלימות פיזית, התעורריות בלילות מלוות בבכי ויכול הגיע גם לשעה וחצי עם נסיונות להרגעה שונות,אצבעות בפה לאורך זמן (יש לציין כי הוא מוצץ אצבע). בנוסף לשינוי עברנו דירה בסמוך ללידה והוא עבר לחדר משלו. איך אני יכולה להקל עליו? אני מודעת לשינויים הרבים שהוא חווה שזמן קצר....אמא מודאגת

לקריאה נוספת והעמקה
02/10/2012 | 19:37 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, מזל טוב להולדת התינוקת החדשה. מקווה שאת מצליחה להחזיר לעצמך שעות שינה פה ושם, ולשרוד את התקופה הקשה הזו. אני מניחה שקראת לא מעט על המשבר שחווה הילד הבכור לאחר לידת אח. ככל הנראה בנך מגיב ללידה, כמו גם ליתר השינויים שחוויתם לאחרונה. למרות ההבנה והאמפתיה למצבו, לא נוכל להרשות לו לפעול באלימות בוטה, ולכן אין ברירה אלא לזגזג או ללהטט בין הצורך להעניק לו שפע של חום, אהבה ותשומת לב, מצד אחד, לבין הצורך לשמור על גבולות וכללי התנהגות ברורים, המנחים מה מותר ומה אסור גם בנסיבות הקיימות. כרגע, כל עוד בתך הקטנה אינה דורשת הרבה, אפשר להיעזר בסבתות, דודות או בייביסיטר, ולהקדיש את מרב זמנך דווקא לילד הגדול. זכרי שאהבה וחום אין פירושם פינוק ונתינה בלתי מובחנת. כאשר הוא מנסה לנשוך, יש לעצור אותו מייד, לומר בקצרה ובתקיפות "לא! אני לא מרשה לנשוך!!!", ולהרחיקו מהסיטואציה גם אם הוא בוכה. בשל גילו הצעיר, רצוי לא להחמיר איתו מדי, ובטח שלא להעניש, אלא רק להגביר את ההשגחה, ולא לאפשר לו לפעול באלימות, לא בגן ולא בבית. לפעמים, הורים מסתובבים בתחושה שעוללו לילד הבכור עוול גדול מעצם לידת האח, ועמדה זו מולידה סוג של סלחנות כלפי ההתנהגויות האלימות. נדמה לי שהיכולת להשתחרר מהאשמה הזו קשורה מאד להסתגלות טובה ומהירה של הילד הבכור, ולעמדה הורית סמכותית ויעילה יותר מול התנהגויות מקצינות. כרגע, הייתי מאפשרת לילד להירגע בעזרת האצבע, מבלי להציק או לבקר אותו על כך. תנו לו זמן. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים