בעיית התנהגות ,תינוקת בת 5 חודשים

שלום רב, אני לא בטוחה שאת מתעסקת גם בעולם התינוקות,אבל בכל זאת אנסה לשאול. ביתי בת חמישה חודשים, מגיל חודשיים לערך,מסרבת ללכת לאנשים אחרים פרט אלי ולאביה.בכל פעם שאני מוסרת אותה לקרוב משפחה,ואנט מדברת על קורבים כמו סבא וסבתא,היא מתחילה לבכות,לצרוח ולהראות פרצוץ מבוהל. אני ממש מיואשת,ולא יודעת מה לעשות.חודש הבא היא נכנסת למעון ואין לי מושג איך היא תסתדר שם. כמו כן,היא תינוקת דיי בכיינית,, וכמובן לאחר שאני שוללת רעב,עייפות וכו...האם זה קשור לעודף רגישות חושית? מה הבעיה והאם יש לי דרכי פעולה כדי להקל עליה?????

שלום לילית, לא מדובר בבעיית התנהגות, אלא לשלב נורמלי בהתפתחות, שמכונה "חרדת זרים". בדר"כ זה מתחיל סביב גיל חצי שנה, אך יש ילדים שמקדימים, ומגיבים עוד קודם בהעדפה ברורה לדמויות ההורים המוכרות על פני אנשים אחרים. למרות שזה נראה לעיתים כסתירה, ילד שזוכה לנוכחות הורית יציבה ועקבית, ולא נמסר הרבה ל'ידיים זרות' בינקותו, מפתח עמדה של אמון וביטחון בעולם, ובהמשך יש סיכוי רב שיפתח יכולת טובה לתקשר עם אנשים, לבטוח בהם ולקיים עמם קשרי גומלין. אני מציעה לכבד ככל האפשר את העדפותיה של ילדתך, ולא למסור אותה נגד רצונה לידיהם של קרובי משפחה בניסיון "לגמול" אותה מהבכי או התלות בכם. בהחלט יכול להיות שהקליטה בגן החדש תארך זמן ותדרוש משאבי התמודדות ממנה ומכם. זכרי לעשות את הדברים בקצב איטי והדרגתי, ולאפשר לה להיקשר לאנשי הצוות (רצוי לדמות אחת מועדפת תחילה, ואז גם לשאר) בקצב הנכון לה. איני יכולה לענות בנושא הרגישות החושית. זה משהו שתצטרכו לברר עם מרפאה בעיסוק. בהצלחה ליאת